אמירת הלל ביום העצמאות בברכה, כפי שנוהגים בחגי ישראל הכתובים בתורה, שנויה במחלוקת בקרב החוגים הדתיים השונים. מאז קביעת מדינת ישראל יום מיוחד בו יציינו את ההכרזה על הקמת המדינה בתום תקופת המנדט הבריטי, "יום העצמאות", החלו הפולמוסים בקרב אנשי הדת מהו היחס ליום זה והאם יש לנהוג בו כיום חגיגי או כיום רגיל. בתום מלחמת ששת הימים קראה הרבנות הראשית לישראל לערוך בכל בתי הכנסת תפלות הודיה לה' על הניצחון ובכללם גם לומר הלל. חלק מרבני הקהילות הורו גם לברך על ההלל קודם אמירתו, "הלל בברכה".
במאמר זה בוחן הרב יצחק גליקמן את מהותו של יום העצמאות לאור גדרי ההלכה באמירת הלל והאם ראוי לומר בו הלל והאם גם עם ברכה.
הרב יצחק גליקמן שימש כאב בית דין במחנה הפליטים ברגן בלזן ולאחר מכן כרב קהילה בישראל.
המאמר פורסם ב'נועם', שנתון לבירור בעיות בהלכה, כרך יא, תשכ"ח (1968).
תקציר:
- פתיחה.
- דיון הלכתי בבירור הגורם לחיוב אמירת הלל בברכה.
- אבחנה בין סוגי המועדים שנתקנה בהם אמירת ההלל לאלו שלא.
- נידון קביעת יום זה כיום טוב לדורות.
- בירור עניין קביעת ברכה כשאין בית דין הגדול קיים.
- מסקנה.
אין ליחידים לומר הלל בברכה ביום העצמאות כל עוד לא נקבע יום זה כיום הלל והודאה על ידי גדולי הדור.
קישורים:
הרב יצחק גליקמן באתר ויקיפדיה.
'נועם' כרך י"א באתר hebrewbooks
מקורות נוספים:
לקריאות והרחבות נוספות:
