אנשי חינוך במוסד חינוך לבנות ביקשו לדעת מה כתוב בשורת מכתבים שהתכתבה תלמידה מבית ספרם עם בחור, דבר שלא מקובל במערכת החינוך הדתית. אמנם אז התעוררה השאלה האם ניתן לקרוא מכתבים אישים של אדם אחר בכגון דא. נוסף על האמור התחזקה השאלה בעקבות "חרם דרבינו גרשום" המוזכר בספרות ההלכתית היהודית. ריבנו גרשום היה מחכמי אשכנז לפני כ-1000 שנה. הוא תיקן כמה תקנות שהתקבלו בתפוצות ישראל עד היום כאשר אחת מהם היא שלא לקרוא מכתבים אישים של אנשים זרים שלא נתנו רשות לקרוא בהם. ברם, לא התברר לאנשי החינוך האם גם במקרה כמו שלהם תקנתו של רבינו גרשום תקפה או שמא כיוון שכאן יש צורך עבור המוסד החינוכי וגם אפשר עבור התלמידה על כן צורך זה יתיר קריאת המכתבים על ידי אנשי חינוך גם ללא אישורה.
הרב חיים דוד הלוי יושב על המדוכה ומברר דין זה לאור שאלת אנשי החינוך.
הרב חיים דוד הלוי כיהן כרבה של תל אביב בשנים תשל"ג – תשנ"ח. זוכה פרס ישראל לספרות תורנית ופרס הרב קוק. מחבר השו"ת "עשה לך רב" ועוד ספרים.
המאמר התפרסם בספרו "עשה לך רב", חלק א', סימן מב.
תקציר:
- פתיחה.
- חשיבות תקנותיו של רבינו גרשום מאור הגולה.
- האם תקנותיו תקפות היום.
- ביאור תקנה שלא לקרוא באגרת הזולת.
- תקנת רבינו גרשום במקום מצווה.
- במקום עבירה.
- מסקנה.
קישורים:
הרב חיים דוד הלוי באתר ויקיפדיה.
מקורות נוספים:
לקריאות והרחבות נוספות:
