גידול צאן בארץ ישראל נזכר עוד משחר ההיסטוריה של ארץ ישראל. האבות היו רועי צאן בארץ והעמים יושבי הארץ והסביבה היו בין יתר העיסוקים שלהם עוסקים ברעיית צאן. מקצוע הרעייה נפוץ עד ימינו ברחבי העולם כחלק בסיסי בגידול בקר וצאן.
אמנם ישנה תקנה שנקבעה לפני כ- 2000 שנה על ידי חז"ל שאמרו (בבא קמא פ"ז מ"ז) "אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל אבל מגדלין בסוריא ובמדברות שבארץ ישראל".
בטעם התקנה כותב רש"י במקום (בבא קמא עט ע"ב): "משום ישוב ארץ ישראל. שמבעיר את השדות, וכל שדות ארץ ישראל סתמן דישראל".
וכך נפסק להלכה בשו"ע (חושן משפט סימן תט סעי' א): "אין מגדלים בהמה דקה בארץ ישראל, מפני שדרכם לרעות בשדות של אחרים והיזקם מצוי, אבל מגדלים בסוריא ובמדברות שבארץ ישראל. והאידנא, שאין מצוי שיהיו לישראל בארץ ישראל שדות, נראה דשרי".
קראו את מאמרו של הרב שאול ישראלי בדבר מחלוקת חכמי ישראל בדור שחזרו לארץ ישראל והשדות חזרו להיות בבעלות יהודית האם מותר לגדל צאן או אסור וכיצד הרב ישראלי מכריע בדיון.
הרב שאול ישראלי, כיהן במשך חייו בכמה תפקידים: חבר מועצת הרבנות הראשית, דיין בבית הדין הרבני הגדול, ראש ישיבת מרכז הרב, נשיא מכון ארץ חמדה וחתן פרס ישראל למדעי היהדות.
המאמר התפרסם בספרו "עמוד הימיני", סימן כג.
תקציר:
- מקור הדין.
- דעת הרב צבי פסח פרנק.
- דעת הרב עובדיה יוסף.
- הכרעת הרב שאול ישראלי.
- מסקנה.
התקנה שלא לגדל צאן תמיד עמדה בעינה והיא תוקנה משום נזק בעלי השדות. כחלק מהתקנה הוא שבמידה והניזוקים מוחלים על הנזק ומוכנים לכך יהיה מותר לגדל כבשים ועזים בארץ בצורה מפוקחת. ולכן בזמן הזה שיוצאת תועלת גדולה מגידול צאן בארץ ניתן להניח שקיימת הסכמה כללית ונכונות שלא להקפיד מצד האיסור שלא לגרום נזק ומסכימים מרצון לוותר לטובת היישוב וממילא אין כאן איסור ומותר.
קישורים:
הרב שאול ישראלי באתר ויקיפדיה.
מקורות נוספים:
לקריאות והרחבות נוספות:
"נתונים על שטחי מרעה בישראל", מרכז המחקר והמידע של הכנסת, תשפ"ה (2025).
