בקיבוץ מסוים בארץ ביקשו אנשי הקיבוץ לערוך חופה אזרחית. חופה אזרחית פירושה לנהל טקס חופה עצמאית ללא כל קשר לשירותי הדת והרבנות הראשית לישראל.
על פי היהדות טקס החופה והקידושין הוא אינו רק טקס המציין את האירוע החגיגי של החלטת בני הזוג לבוא בברית הנישואין, אלא הוא נחשב הדרך שבה באים בני הזוג בברית הנישואין לפי ההלכה היהודית. לכן הטקס כולל בתוכו דינים רבים המהווים תנאי סף עבור ביצוע הטקס שרק על ידם יחשבו הבעל והאשה נשואים כדת משה וישראל, וכל שינוי שמבצעים בטקס שאינו מהוגן בהלכה יכול לגרום שהטקס אינו תקף ולא חלים הקידושין מבחינה הלכתית. אותם אנשי הקיבוץ שלא חונכו על ערכי הדת היהודית אך שייכים לעם היהודי ביקשו לערוך את טקס החופה כפי ראות עיניהם.
מציאות מורכבת זו הובאה אל פתחו של רבי עובדיה הדאיה אשר נדרש לחוות דעתו בנידון. בתשובתו הוא דן בכמה היבטים שנוגעים למקרה כגון: שינוי המנהג המקובל בתפוצות ישראל; האם ניתן לסמוך על העדים בחופות הללו ותוקף המעמד והשלכותיו.
הרב עובדיה הדאיה, חי בשלהי המאה ה-19 וה-20. חבר בית הדין העליון לערעורים בי-ם, ראש ישיבת המקובלים בית- אל בי-ם, היה רבה של פתח תקווה וחתן פרס ישראל לספרות תורנית לשנת תשכ"ח.
המאמר התפרסם ב'נועם', במה לבירור בעיות בהלכה, חלק י', תשכ"ז (1967).
תקציר:
- 1. פתיחה ורקע.
- 2. שינוי מהמקובל במנהגי חופה.
- 3. כשרות העדים הנוכחים בחופות אלו.
- 4. האם ברכות החופה מעכבות.
- 5. המשמעות ההלכתית של העדר כתובה.
- 6. מסקנה.
סיכום
- טקס חופה בו מבוצעים שינויים מכללי ההלכה וממנהג ישראל בכל הדורות אינו בר תוקף מבחינה הלכתית.
- יש חובה על רבנים ודיינים להודיע כי קידושין הנעשים בצורה כזו הרי הם בטלים מעיקרם ולא חלים כלל.
קישורים:
הרב עובדיה הדאיה באתר ויקיפדיה.
מקורות נוספים:
לקריאות והרחבות נוספות:
