רווחת כיום דעה ואג'נדה של טבעונות וצמחונות. אנשים בעידן המודרני מבקשים להינזר מאכילת בעלי חיים או מדברים מתועשים בגלל השקפות ואידאולוגיות שונות. האם יכול להיות שתנועה זו מתנגשת עם ערכי היהדות?
באורח החיים היהודי בזמן שבית המקדש היה קיים הייתה מצווה להביא קורבן לבית המקדש בזמנים שונים: חגים, כפרה על חטא, נדרים ונדבות. גם בימינו שאין בית המקדש קיים רבים נוהגים לראות בשמחת החג בכך שמביאים לשולחן בשר ויין כדברי הרמב"ם:
אף על פי שהשמחה האמורה כאן, היא קרבן שלמים כמו שאנו מבארין בהלכות חגיגה, יש בכלל אותה שמחה, לשמוח הוא ובניו ובני ביתו כל אחד ואחד בראוי לו. כיצד: הקטנים, נותן להם קליות ואגוזים ומגדנות; והנשים, קונה להן בגדים ותכשיט כפי ממונו; והאנשים, אוכלין בשר ושותין יין, שאין שמחה אלא בבשר, ואין שמחה אלא ביין.
משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שביתת יום טוב, פרק ו', הלכות י"ז–י"ח
אם דין זה הוא חובה אם כן צמחונות וטבעונות מתנגשים עם ההלכה ואורח החיים היהודי.
קראו את תשובתו של הרב חיים דוד הלוי על טבעונות וצמחונות בראי היהדות.
הרב חיים דוד הלוי כיהן כרבה של תל אביב בשנים תשל"ג – תשנ"ח. זוכה פרס ישראל לספרות תורנית ופרס הרב קוק. מחבר השו"ת "עשה לך רב" ועוד ספרים.
המאמר התפרסם בספרו "עשה לך רב", חלק ה', סימן מז.
תקציר:
סגנון תשובה קצרה על כן אין תקציר.
1. אין בטבעונות סתירה ליהדות והיא מותרת לפי ההלכה.
2. המצווה היחידה באכילת בשר בזמן שבית המקדש קיים היא אכילת כזית בשר של קרבן פסח ומוסכם בפי כל שדבר כזה אינו יכול להסב נזק בריאותי.
3. כל האמור בהלכה בימינו שמצווה לאכול בשר וכדו' בשבתות וחגים הוא רק למי שנהנה מזה ואינו רואה הזק בדבר. אך אנשים הבוחרים שלא לאכול בשר משום בריאות הרי שהם פטורים מאכילת בשר בשבתות וחגים ויענגו את השבת והחג במה שערב לחכם.
קישורים:
הרב חיים דוד הלוי – באתר ויקיפדיה.
מקורות נוספים:
לקריאות והרחבות נוספות:
