לסחור ולמכור זהו אחד מהמקצועות שהעם היהודי הצטיין בו לאורך הדורות. העם היהודי לאורך שנות גלותו לרוב לא הורשה על ידי תושבי המקום בו התגורר לרכוש קרקעות או לעבוד בעבודות ממשלתיות ולכן מה שנשאר להם במקרה הטוב היה להיות סוחרים. על מנת להיות סוחר ישר והגון צריכים ללמוד את צדדי ההלכה היהודית בכדי שהעיסוק במשא ומתן יהיה באמונה, בהגינות וביושר. בהלכה ישנם כללים וקריטריונים שונים מה מותר ומה אסור במשא ומתן. כמו כן, מצאנו בתורה ובדברי חז"ל שגם אם האדם ישר והגון בעסקיו מכל מקום ישנם דברים שאסור לעשות בהם סחורה מצד עצמם ויהיה אסור לקנות מהם ולמכור אותם לאחרים. אחד הדוגמאות לכך הוא לסחור ולמכור דברים טמאים, כמו מאכלים שאסור לאכול, דגים טמאים, ביצים טמאות, נבלות, טרפות וכדו' רק בכדי להשתכר ולהרוויח מהסחורה.
ומסוגיה זו מתעוררת השאלה לדוגמה האם מותר ליהודי לפתוח מסעדה או להיות שותף במסעדה המוכרת מאכלים לא כשרים שכל לקוחותיה הם נכרים כגון בחו"ל לא בשכונות יהודיות?
המאמר שלפניכם של הרב שאול ישראלי עוסק בבירור הדין וההגדרות באיסור לסחור ולמכור דברים טמאים ואסורים ביהדות.
הרב שאול ישראלי, כיהן במשך חייו בכמה תפקידים: חבר מועצת הרבנות הראשית, דיין בבית הדין הרבני הגדול, ראש ישיבת מרכז הרב, נשיא מכון ארץ חמדה וחתן פרס ישראל למדעי היהדות.
המאמר התפרסם בספרו "עמוד הימיני", סימן לו.
תקציר:
- מקור הדין.
- מברר האם זהו איסור תורה או דרבנן.
- שיטת הרמב"ם ושיטת תוספות.
- שקיל וטרי בדברי האחרונים בגדר האיסור.
- מסקנה.
- יש איסור מהתורה לכל הדעות לסחור בסחורה המיועדת לאכילה מדברים טמאים או אסורים בין אם מוכר ליהודי בין אם מוכר לנכרי.
- וכן אסור לטפל בהכשרת הדברים או להכינם לאכילה בכדי למוכרם כגון החזקת מסעדה לא כשרה המוכרת טרפות או מאכלי ים וכדו'.
- מותר לסחור בבעלי חיים שעומדים למלאכה ואינם מיועדים לאכילה כגון: סוסים, גמלים, כלבים, חתולים, דגי נוי.
קישורים:
הרב שאול ישראלי באתר ויקיפדיה.
מקורות נוספים:
הרב יהושע משה אהרנסון, "תעשיית המזון לבעלי חיים", תשכ"ד (1964).
לקריאות והרחבות נוספות:
אנציקלופדיה תלמודית, ערך 'סחורה' באתר ויקישיבה.
הרב אליעזר מלמד, פרק לז: תעשיית המזון, "מסחר במאכלים אסורים", באתר פניני הלכה.
