מה לומדים מבית המקדש על מחזור

בעידן הפוסט מודרני נושא המחזור מקבל תוקף חשיבות קיומית ומצריך אותנו לתכנן את צעדנו בייצור ופיתוח. בשלהי המאה הקודמת ועתה במאה ה- 21 החלו בני האדם להבין על אף שהפיתוח מקדם ומשפר את איכות החיים שלנו עם כל זאת מביא אתו את תחלואיו והיזקיו כמו כל פיתוחי בני האדם. פתרון המחזור מהווה כיום נקיטת פעולת מניעה המאפשרת יחד עם מסת הייצור התעשייתי לצמצם את ההיזק הסביבתי על ידי שימוש חוזר של מוצרים. תהליך המחזור בכללותו הנו, השבת פסולת לחומר גלם ושימוש חוזר בחומר הגלם ליצירת מוצר חדש. ניואנס מעין זה מצאנו בעת העתיקה בבית המקדש. אחת מעבודות בית המקדש הייתה הקרבת קורבנות. ובתוך עבודה זו הייתה פעולה של הזאת דם במקומות מסוימים. לאחר הזאת הדם הדם שנשאר בכלי היו שופכים לתוך תעלה שהובילה את הדם אל מחוץ לבית המקדש, וכך הם דברי המשנה 1:

"הזה על טהרו של מזבח שבע פעמים, ושיירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון, ושל מזבח החיצון היה שופך על יסוד דרומי. אלו ואלו מתערבין באמה ויוצאין לנחל קדרון, ונמכרין לגננין לזבל, ומועלין בהן.

(יומא ה, ו)
דגם בית המקדש השני בירושלים

פרט זה "נמכרין לגננין לזבל" המופיע במשנה מבטא במידה מסוימת את רעיון המחזור של שימוש חוזר וניצול המשאבים באופן מיטבי ללא השארת פסולת. תהליך זה נקרא בימינו קומפוסטציה או בעברית דְּשוֹנֶת.

מכאן ניתן ללמוד שחשיבת המחזור בניצול החומרים בצורה היעילה והמושכלת ביותר נמצא בבסיס היהדות עוד מקדם וממנה ניתן ללמוד על כל פעולות המחזור שנוקטים בימינו לפי צורך הזמן והמקום.

יש לך מה להוסיף, כתוב לנו


קישורים:

מקורות נוספים:

דְּשוֹנֶת – באתר ויקיפדיה

שתפו ברשתות החברתיות

יש לכם מה להוסיף בנושא? נשמח שתשלחו אלינו

דיור ציבורי בישראל ולאור היהדות

דיור ציבורי הנו דיור סוציאלי שהמדינה מעניקה לאוכלוסייה שידם לא משגת לרכוש דירה ואף לא לעמוד בשכירות דירה במחירי השוק. האם מצוות התורה לעזור לחלש היא גם בנתינת דירה?
במידה וכן האם ישנם קריטריונים שהתורה הציבה?
האם קריטריונים אלו עולים בקנה אחד עם הקריטריונים כיום הנוהגים במשרד הבינוי והשיכון?

קרא עוד »
דילוג לתוכן