מפקד אוכלוסין בהשקפת היהדות הנו נושא שקיבל יחס רחב מאז שוב עם ישראל לארצו. כאשר באנו לעסוק בנושא האם מותר לספור בני אדם בכלל ועם ישראל בפרט ההנחה הראשונה היא שלילת השאלה מעיקרה וכנגדה הטענה וכי איזו בעיה יכולה להיות מכך שנספור אנשים. והלא אלו מעשים שבכל יום שאנו סופרים בני אדם, כמה עובדים הגיעו היום למפעל, כמה ילדים הגיעו היום לכיתה, כמה אנשים עלו לאוטובוס. אף אחד לא מעלה בדעתו שיכולה להיות בעיה כלשהי ממניית וספירת בני אדם לא ברמה האישית, לא ברמה החברתית ולא ברמה האתית מוסרית.
אמנם, כאשר התורה מבקשת למנות את בני ישראל במדבר היא דורשת שפעולה זו תיעשה על ידי אמצעי אחר ולא ספירה ממש של בני אדם. בנוסף לכך התורה מציגה שבמידה ובני ישראל יספרו ללא אמצעי עלולה לפרוץ מגיפה בקרב העם :
שמות ל, יב
כִּי תִשָּׂא אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַה' בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא-יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם. זֶה יִתְּנוּ כָּל-הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַה'. כֹּל הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה יִתֵּן תְּרוּמַת ה'.
לכן, נראה לומר שסוגיה זו לא הייתה נידונה אלמלי היא נאמרה בתורה. במאמר שלפניכם הרב אלירן זוהר חוקר האם הדרישה שלא למנות את בני ישראל במדבר כי אם על ידי חצאי שקלים היא דרישה לדורות או שמא הוראת שעה. האם ישנם מקורות נוספים בספרות היהודית לדורותיה שניתן מהם ללמוד כיצד נהגו במשך הדורות כאשר באו למנות את העם. וכן, מהו גדר הפקידה שעליה מדברת התורה, גדר האיסור וההיתר שבדבר והמסר של התורה בעניין.
המאמר נכתב בשנת תשס"ט ועתה יוצא לאור לאור המפקד השביעי שעורכת מדינת ישראל, תשפ"ב, חודש אפריל 2022.
תקציר:
- פתיחה
- מפקד אוכלוסין לאורך התנ"ך
- מפקדי דוד המלך
- מפקד לצורך ושלא לצורך
- חצאי שקלים, טלאים או אבנים
- שיטת רבי יצחק אברבנאל
- מפקד לדבר מצווה
- שיטת החתם סופר
- שיטת הרב שאול ישראלי
- ספירת א', ב', ג'
- מניין אצל אינם יהודיים
- שיטת רבי יצחק אברבנאל
- העידן המודרני – ספירה בכתב ובמחשב
- ספירה ממחושבת
- מסקנות
א. לאור הנתונים הנאספים על ידי מפקד האוכלוסין המתבצע במדינת ישראל, מפקד זה נחשב ל"מפקד לצורך".
ב. מפקד לצורך מותר. מפקד שלא לצורך אסור בכל האופנים בזמן הזה.
ב.1. מפקד לצורך – הנו מפקד למטרה כלשהי המביאה תועלת ממשית לדוגמה: ספירת מניין אנשים כדי
שהתפילה תהיה תפילה בציבור, ידיעת מספר גדוד, חטיבה, פלוגה בכדי למנות עליהם מפקד לפי סך חיילים
מסוים. סך תלמידים שעלו לאוטובוס או הגיעו לכיתה בכדי לשמור על בטיחותם. ספירת מוזמנים לאירוע
על מנת להיערך במנות, בתי תמחוי וכדו' וכן צורך לדוגמה כפי שפורט לעיל באסיפת נתוני הלמ"ס.
ב.2. מפקד שלא לצורך – הנו מפקד רק על מנת לדעת כמה אנשים יש ללא מטרה נוספת. לדוגמה: מפקד ישמח
לדעת על כמה חיילים הוא מפקד, המנהל ייהנה לראות כמה אנשים הוא מנהל, בעל המסעדה יהיה מרוצה
מהתפוסה המלאה וממילא מהכנסותיו באותו ערב.
ג. אופני עריכת מפקד לצורך – אסור לספור באופן ממשי יהודים אפילו קומץ מועט. ויש מי שאומר שטוב שגם
גוים יזהרו בזה.
ג.1. ניתן לספור על ידי דבר אחר, כגון: אצבעות, מטבעות, אבנים, וכל כלי אחר.
ג.2. ניתן לספור מתוך הכתב וכן מותר לעשות רשימה בכתב עם מספר מדויק.
ג.3. ניתן לספור אנשים ממש כאשר הספירה מתבצעת שלא בפניהם.
ג.4. אין לספור אנשים בפניהם על ידי מנייתם באותיות א' ב' ג'.
ג.5. ספירה המתבצעת במחשב אינה נחשבת ספירה ממשית וניתן להקל בה.
ג.6. ספירה במחשבה מותרת בכל מצב.
ד. מפקד אוכלוסין בעידן המודרני מתקיים שלא בפני בני האדם, בצורה ממוחשבת ועל ידי רשימות על כן אין שום
מניעה או חשש בביצועו.
קישורים:
מקורות נוספים:
הרב בניהו ברונר, 'מפקד אוכלוסין – לערוך ולהשתתף', תשע"א (2011).
הרב חיים דוד הלוי, 'ספירת חיילים בצבא', תשמ"ד (1984).
הרב מנחם כשר, 'מנין תושבי מדינת ישראל', תשל"ג (1973).
הרב נתן צבי פרידמן, 'מספר ומנין תושבי המדינה לאור ההלכה', תשל"ג (1973).
הרב אליעזר יהודה וולדינברג, 'מירשם ומפקד תושבים ישראלים לאור ההלכה', תשכ"א (1961).
הרב בן ציון מאיר חי עזיאל, 'מנין בני ישראל לפקדיהם', תרצ"ז (1937).
לקריאות והרחבות נוספות:
יעקב פוטשבוצקי, 'מפקד אוכלוסין – בין המשפט העברי למשפט המדינה', באתר דעת, תשס"א (2001).
