מצוות 'הקהל' היא מצווה שהתקיימה פעם בשבע שנים במוצאי שנת השמיטה בחג הסוכות. מדיי שנה בשנה נהגו כל ישראל לעלות ולהתאסף בירושלים בשלשת הרגלים שאחד מהם הוא חג הסוכות. רק שעתה, בחג הסוכות של מוצאי שנת השמיטה, במוצאי החג הראשון, בונים במה גדולה בעזרת בית המקדש וחוגגים אירוע וטקס גדול ומיוחד. בטקס נאספים כל העם ושומעים את המלך קורא קטע מהתורה בספר דברים. הנה ציטוט מדברי הרמב"ם המסכמים את הנאמר בתורה ובתלמוד על מצווה זו:
מצות עשה להקהיל כל ישראל אנשים ונשים וטף בכל מוצאי שמיטה בעלותם לרגל, ולקרות באזניהם מן התורה פרשיות שהן מזרזות אותן במצות ומחזקות ידיהם בדת האמת. שנאמר (דברים לא, י-יב) : "מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת. בְּבוֹא כָל-יִשְׂרָאֵל לֵרָאוֹת וגו' הַקְהֵל אֶת-הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וגו':
אימתי היו קורין? במוצאי יום טוב הראשון של חג הסכות שהוא תחילת ימי חולו של מועד של שנה שמינית. והמלך הוא שיקרא באזניהם. ובעזרת הנשים היו קורין…
כיצד הוא קורא? תוקעין בחצוצרות בכל ירושלים כדי להקהיל את העם. ומביאין בימה גדולה, ושל עץ היתה. ומעמידין אותה באמצע עזרת נשים, והמלך עולה ויושב עליה כדי שישמעו קריאתו. וכל ישראל העולים לחג מתקבצין סביביו…
משנה תורה, הלכות חגיגה, פ"ג
לאחר שובנו לארצנו התעוררו החכמים לדון האם ניתן לעשות או האם נכון לעשות זכר למצווה זו בארץ הקודש בירושלים במקום המקדש. אך מפאת שאין מלך ולא מקדש יעשו מעין זכר לאירוע זה במוצאי שנת השמיטה בכדי לעורר את העם בכינוס רוחני ומעמד גדול כזה. מעט משביבי הדיון מוגש בפניכם כפי שכתב בנושא הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג בשנת תש"ה, 1945.
בהזדמנות זו הציע הרב תכנית וסדר יום שיערכו בירושלים ברחבת הכותל ממוצאי חג ראשון של סוכות. בדבריו כותב הרב הרצוג שרעיון זה עלה עוד בימי הראי"ה קוק "וסמך ידיו על אותו הרעיון הקדוש אלא שלא יצא לפועל בימיו".
דבריו נשמעו והתקבלו על ידי מועצת הרבנות הראשית ושאר העם כפי שניתן לראות ולצפות בתיעוד נדיר של האירוע שתועד ופורסם באתר ארכיון הסרטים הישראלי סינמטק ירושלים: "חגיגת מעמד הקהל בירושלים".
הרב הרצוג היה רבה הראשי של יהדות אירלנד ולאחר מכן הרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל ואחר כך של מדינת ישראל בין השנים תרצ"ז-תשי"ט (1937-1959). בעל תואר דוקטור וזוכה חתן פרס ישראל לספרות תורנית בשנת 1958.
תשובותיו נכתבו בשנים בו כיהן כרב ראשי ואחר כך נדפסו בשנת תשל"ב (1972).
המאמר התפרסם בספרו שו"ת "היכל יצחק" חלק אורח חיים סימנים נח, נט וְ- ס.
תקציר:
- פתיחה.
- חידוש מצוות 'הקהל' בזה הזמן.
- חשש חילול יום טוב.
- זמן הקריאה לדעת תוספות.
- זמן הקריאה לדעת רש"י.
- כוחם של חכמים בעקירת דבר מן התורה.
- זמן הקריאה לדעת הרמב"ם.
- הצעה לסדר תכונית האירוע.
- מסקנה.
- בדבר תקיעת חצוצרות על ידי הכוהנים.
קישורים:
הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג באתר ויקיפדיה.
שו"ת היכל יצחק ח"א באתר hebrewbooks.
מקורות נוספים:
לקריאות והרחבות נוספות:
