ניסויים בבעלי חיים הינה סוגיה שהשיח בה נמשך באנושות כבר למעלה ממאה שנה ויותר. בני אדם צמאים ללמוד ולגלות תחומים חדשים והם משתמשים בבעלי חיים על מנת ללמוד ולהתנסות עליהם. ניסויים אלו במדעי הרפואה, הביולוגיה והפסיכולוגיה הנם הרווחים ביותר. גם כאשר רוצים לברר השפעת חומרים כימיים במדעי הסביבה או כאמצעי לחימה תחילה בודקים אותם על בעלי חיים.
ניסויים בבעלי חיים מוגנים בארץ לפי חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), תשנ"ד-1994 והן בעולם.
שמעתם על מחקר בדיקת מנגנונים כולינרגיים של בקרה והסתגלות בספטו-היפוקמפוס של החולדה במצבי דחק.
החולדה לצערה או לשמחתה נמצאה הבעל חיים השני, אחרי העכבר, הטוב ביותר לניסויים בשל הקירבה והדמיון שלה בצד המדעי לבני אדם.
כיצד חושבת היהדות על ניסויים בחיות מתים או חיים, קראו את מאמרו של הרב אבישי טהרני.
הרב אבישי טהרני הנו אב בית דין "עמודי משפט" ובבתי הדין המיוחדים לגיור של הרבנות הראשית.
המאמר התפרסם בספרו, שו"ת 'עמודי משפט', חלק ג, אבן העזר סימן ה.
תקציר:
- פתיחה.
- דן בגדר צער בעלי חיים.
- כשהצער נגרם שלא על ידי מעשה ישיר בידיים.
- צער גדול וצער קטן.
- מברר דעת השולחן ערוך.
- צער בעלי חיים כשיש תועלת לבני האדם.
- בירור מצוות שילוח הקן כאשר אינו רוצה הבנים.
- הטלת מום בבכור.
- ניסויים רפואיים בבעלי חיים.
- הריגת בעל חיים בכדי לערוך עליהם ניסויים רפואיים.
- מסע ציד לשם תענוג.
- ניסויים על בעל חיים חי.
1. איסור תורה לצער בעלי חיים.
2. אסור לצער, לחבול או להכאיב לבעלי חיים ללא כל מטרה או תועלת או דרך שחוק וכדו'.
3. במקום שיש צורך לתועלת בני האדם הותר צער בעלי חיים אך גם אז לא הותר דרך אכזריות וכל שיכול למעט בצערה יש להשתדל למעט בצער הבעל חי.
4. ניסויים מדעיים לצורך מציאת תרופה או ידע העוזר לרפואת בני האדם נחשב לצורך ותועלת ומותר.
5. מותר לערוך ניסויים אלו בין על בעלי חיים בעודם חיים ובין להורגם ולערוך ניתוחים וניסויים לאחר שהם מתים.
6. אסור לצער בעל חיים בשביל ריווח ממוני.
7. יש שאסרו ניסויים אלו כאשר התועלת מסופקת ואיננה ודאית.
8. הריגת בעלי חיים במסע ציד לשם תענוג הוא אסור משום צער בעלי חיים.
קישורים:
מקורות נוספים:
הרב נתן צבי פרידמן, "ניסויים מדעיים בבעלי חיים", תשכ"ב (1962).
לקריאות והרחבות נוספות:
