סמכותם של נבחרי ציבור

סמכותם של נבחרי ציבור היא אחת הסוגיות שדנו בה חכמי ישראל לאורך כל הדורות. המושג "נבחרי ציבור" הנו מושג עתיק עוד מימי התנ"ך. בתלמוד המושג מוזכר בשם "שבעה טובי העיר". שבעה אנשים שנבחרו על ידי הקהילה לנהל ולקבל החלטות עבור כל צרכי הקהילה בתפוצות העם היהודי בגולה. שבעה, לאו דווקא אלא כל שנבחרו נציגים על ידי הקהל לנהל את צרכי הקהילה. מושג זה קיבל התייחסות רחבה בהלכה מימי התלמוד ועד לימינו.

עם חזרת ישיבת עם ישראל בארצו והקמת ממשלה התעוררה שוב שאלת סמכותם של נבחרי הציבור בקרב אנשי הדת בשל צביונה של המדינה ואופייה. מאמרים ותשובות נכתבו בכדי לברר וללבן את הדומה והשונה בין מקורות היהדות וההלכה לבין מבנה ואופייה של הממשלה החדשה.

קראו את מאמרו של הרב שאול ישראלי על סמכותם של נבחרי ציבור.

הרב שאול ישראלי, כיהן במשך חייו בכמה תפקידים: חבר מועצת הרבנות הראשית, דיין בבית הדין הרבני הגדול, ראש ישיבת מרכז הרב, נשיא מכון ארץ חמדה וחתן פרס ישראל למדעי היהדות.

המאמר התפרסם בספרו "עמוד הימיני", סימן ז' וסימן א'.

תקציר:

סימן ז:

  1. פתיחה.
  2. סמכותו של מלך בישראל.
  3. חוקר במקורות ובראשונים מהותו וסמכותו של מינוי ציבורי
  4. נבחרי ציבור
  5. מסקנה
  6. תגובה להשגת הרב בנימין רבינוביץ-תאומים

סימן א:

מרחיב את הנידון בסימן ז ומברר אילו סמכויות ניתנות לנבחרי ציבור הממונים במקום המלך האם כפי סמכויות המלך המופעיות ביהדות כקבועות או נתינת סמכות כפי בחירת העם אילו סמכויות יינתנו להם.

    מסקנות המאמר:

    1. כל המינויים הממלכתיים שיעשו בישראל בדרך של בחירות שבהם מכריע רוב העם יש להם תוקף וסמכות.
    2. מינוי זה יכול להיות של איש אחד כראש ושופט ויכול להיות גם מינוי מועצה המונה כמה וכמה אנשים. על כן מועצת הממשלה שתבחר בבחירות נכונות יש לה סמכות בכל מה שנוגע להנהלת האומה כאותה סמכות שהיה למלך ישראל.
    3. בהעדר מלך ניתן לתת אותה הסמכות גם לשופט בישראל שמשמש כממלא מקום בתפקידי המלך. אין השופט צריך להיות גדול הדור וראש הסנהדרין, אם כי רצוי שיהיה גדול משאר אנשים.
    4. מינוי למלך ולשופט יכול להתבצע בשני אופנים:
      • מינוי מלמעלה כלומר על ידי נביא וסנהדרין
      • מינוי מלמטה על ידי בחירת העם ללא צורך בנביא וסנהדרין.

    סימן א:

    1. סמכויות שכל עיקרם ניתנות מהסכמת העם יכולות להינתן גם לממשלה ונשיא.
    2. אין לסמכויות אלו גבולות מוגדרים מהתורה רק שיהא בהם תיקון העולם.
    3. כל זמן שנבחרים אלו פועלים בגבולות הסמכות שנמסרה להם, דינם דין ותקנתם תקנה בין בדיני ממונות בין בדיני נפשות.

    קישורים:

    הרב שאול ישראלי באתר ויקיפדיה.

    מקורות נוספים:

    הרב חיים דוד הלוי, "מחאה נגד נבחרי ציבור והשלכותיה", תשל"ו (1976).

    הרב אליעזר יהודה וולדינברג, 'משאל עם' וסמכותם של נבחרי ציבור, תשי"ג (1953).

    לקריאות והרחבות נוספות:

    שתפו ברשתות החברתיות

    יש לכם מה להוסיף בנושא? נשמח שתשלחו אלינו