רשלנות רפואית הינה סוגיה מפורסמת בעידן המודרני. כיום ישנה מודעות גדולה סביב הנושא והעוסקים בתחום הרפואה חשופים לתביעות עקב ביצוע לא סביר של נותן השירות.
ישנם סוגים שונים של רשלנות רפואית: ביצוע רשלני בהליך הרפואי המקובל; טעות באבחון ובחירת טיפול רפואי שגוי; אי מסירת מידע מפורט לפציינט ועוד דוגמאות.
האם גם ההלכה חושבת כמו החוק המחייב תשלומי נזקי גוף של רשלנות רפואית לפציינט?
קראו את תשובתו של הרב חיים דוד הלוי על הרשלנות בתחום הרפואה ממבט הלכתי.
הרב חיים דוד הלוי כיהן כרבה של תל אביב בשנים תשל"ג – תשנ"ח. זוכה פרס ישראל לספרות תורנית ופרס הרב קוק. מחבר השו"ת "עשה לך רב" ועוד ספרים.
המאמר התפרסם בספרו "עשה לך רב", חלק ג', סימן ל.
תקציר:
- פתיחה.
- אחריות הרופא לפי ההלכה.
- דן בהגדרת "חייב בידי שמים".
- הגדרת רשלנות רפואית לאור ההלכה.
- סיכום.
מסקנת המאמר:
- רופא שטעה בקביעת הדיאגנוזה או בטיפול נכון, יש לבדוק אם הייתה טעות סבירה שכל רופא היה עשוי לטעות כן, ואז פטור הוא.
- אבל אם טעות זאת נבעה מעצלותו של הרופא בבדיקות וכו' שכל רופא אחר לא היה עשוי לטעות, אם ניתן להוכיח זאת בבית הדין יש לחייבו בנזקי החולה.
- כמו כן, רופא צעיר וחסר ניסיון שבא לידו מקרה חמור ולא נועץ בגדולים ומומחים ממנו, ונכשל בטיפולו, גם זה יש לחייבו בכל נזקי החולה.
- אבל רופא שקבע דיאגנוזה נכונה וטיפול נכון, אלא שטעה טעות טראגית, הנובעת מעצבנות או בלבול בשעת הטיפול וכדומה, וזה מצוי בעיקר ברופאים מנתחים, זה אף שלא ניתן לחייבו בדיני אדם, מפני שבית דין פטרוהו "מפני תיקון העולם", אעפ"כ חייב הוא בדיני שמים עד שיפייס ויפצה את החולה על כל נזקיו.
- ודבר שאין צריך לומר, שרופא שקבע דיאגנוזה נכונה וטיפול נכון, ובכל זאת ניזוק החולה או אפילו מת, אין על הרופא שום חיוב אפילו בדיני שמים, וזה מכלל הרשות שנתנה תורה לרופא לרפאות.
קישורים:
הרב חיים דוד הלוי באתר ויקיפדיה.
מקורות נוספים:
לקריאות והרחבות נוספות:
