דיור ציבורי בישראל ולאור היהדות

פתיחה

דיור ציבורי הנו דיור סוציאלי שהמדינה מעניקה לאוכלוסייה שידם לא משגת לרכוש דירה ואף לא לעמוד בשכירות דירה במחירי השוק. לא רק מדינת ישראל עוזרת ומאפשרת דיור ציבורי לאזרחיה, הרבה מדינות מערביות וביניהם אוסטרליה, איטליה, בלגיה, דנמרק הולנד, צרפת, שוודיה ועוד הרבה מדינות שעוזרות ותומכות באזרחיהם החלשים לתת להם דיור וקורת גג. על החשיבות הרבה שרואים בכך בני האדם ניתן ללמוד מהקמת ארגון בינלאומי שהוקם בכדי לקדם את עזרת הדיור הציבורי לאזרחים בשם "הפדרציה האירופית לדיור ציבורי" CECODHAS HOUSING EUROPE.

ב-2007 פרסם הארגון דו"ח סקירה סקירה חברתית, קואופרטיבית ודיור ציבורי ב-27 מדינות החברות באיחוד האירופי. וביוני 2013 פרסם הארגון דו"ח העוסק בייעוץ ציבורי בנושא מימון ארוך טווח לטובת קידום הדיור הציבורי.

לאור התקדמות חשיבתם של בני האדם בדאגה ועזרה לנזקקים, לדאוג להם לקורת גג, מתעורר הצורך לעיין מהי עמדת התורה בנידון.

עזרה לחלש מיסודות הדת היהודית

העזרה לחלש היא אחת מהיסודות עליהם עומדת היהדות. לדאוג שגם לשני יהיה אוכל, כסות, עבודה ושאר צרכי מחייה הנם דבר גדול ומצווה בתורה כפי שלומדים מהפסוק ¹דברים טו, ח.: "כִּי-פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת-יָדְךָ לוֹ וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ".

וכמו שכתב הרמב"ם:

היא שצונו לעשות צדקה ולחזק החלשים ולהרחיב אליהם. וכבר בא הצווי במצוה זו במלות מתחלפות, אמרו יתעלה "פתוח תפתח את ידך" וגו'. אמר "והחזקת בו" ואמר (ויקרא כה-לו) "וחי אחיך עמך", והכוונה באלו הלשונות כולם אחת והוא שנעזור אותם ונחזקם די ספוקם…

ספר המצוות, מצות עשה קצה

מלבד הגשת עזרה לאדם שכבר נזקק התורה דורשת מאתנו מעורבות ואכפתיות חברתית עוד טרם התדרדרותו של האדם למצב כלכלי קשה²ויקרא כה, לה-לו.: "וְכִי-יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ…וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ." כלומר החזק בו שלא יתמוטט וכדברי רש"י³שם.:

אל תניחהו שירד ויפול ויהיה קשה להקימו אלא חזקהו משעת מוטת היד. למה זה דומה, למשאוי שעל החמור, עודהו על החמור אחד תופס בו ומעמידו. נפל לארץ, חמשה אין מעמידין אותו.

דיור ציבורי בישראל

בכל מדינה וגם במדינת ישראל ישנם קריטריונים מי הם הזכאים לדיור ציבורי או עזרה בשכר דירה. ניתן לראות נתונים אלו בדו"ח שפורסם על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת בסוף שנת 2019: מערך הדיור הציבורי בישראל, נתונים ותנאי זכאות. קריטריונים אלו נקבעו לפי חוו"ד מקצועית של הגורמים הרלוונטיים ולפיה מפלחים את נתוני המבקשים וקובעים את זכאותם.

במדינת ישראל נכון להיום משרד הבינוי והשיכון מעניק סיוע בדיור בשני אופנים עיקריים: זכאות לדירה בשכירות בדיור הציבורי, וסיוע בשכר דירה בשוק הפרטי. שני שלישים מהדירות הציבוריות הפנויות מוקצים לזכאי משרד השיכון, ושליש מוקצה לזכאי משרד העלייה והקליטה. כך פורסם בדו"ח "תיאור וניתוח הצעת תקציב משרד הבינוי והשיכון לשנים 2021 ו-2022" שפורסם על ידי מרכז המידע והמחקר של הכנסת.

לאור סוגיה זו מתעוררות שאלות שצריכים לתת את הדעת עליהם:

האם מצוות התורה לעזור לחלש היא גם בנתינת דירה?
במידה וכן האם ישנם קריטריונים שהתורה הציבה?
האם קריטריונים אלו עולים בקנה אחד עם הקריטריונים כיום הנוהגים במשרד הבינוי והשיכון?
מה ניתן לייעץ לעולם בתחום מתובנות התורה?

דיור ציבורי בערי מקלט

המשנה במסכת מכות דנה באדם שהרג אדם בשגגה ולפי דין תורה עליו לגלות לאחת מששת ערי המקלט (שהנן של שבט לוי) המקנות חסינות מפני 'גואל הדם' (אחד מקרובי המת המבקש מרוב כעס ועצב לנקום את הרג קרובו). לאחר שהרוצח נכנס לעיר מקלט היכן הוא מתאכסן, על כך משיבה המשנה⁴מכות יג ע''א.:

• "מעלים היו שכר ללויים, דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר, לא היו מעלים להם שכר"

רוצח שמגיע לעיר מקלט אין לו דירה ועליו לקחת דירה מהלווים. לדעת רבי יהודה צריך לשלם שכר דירה ואילו לדעת רבי מאיר לא היה משלם שכר דירה. למסקנת התלמוד בין לרבי יהודה ובין לרבי מאיר הרוצח לא היה משלם שכר דירה בשש ערי המקלט וכן פסק הרמב"ם⁵הלכות רוצח ושמירת נפש פ''ח ה''י.. אם כן מי היה נותן לו דירה ומה היה הסידור? אפשר לומר כפי שכתבו תוספות (שם) שכיוון שזו גזירת הכתוב וחוק במדינה שהרוצח גולה לעיר מקלט אם כן על הלווים לתת להם דיור ללא תשלום. ובכדי שהלווים לא יינזקו מזה היו מקבלים את שכר הדירות מאיזה תקציב⁶רש''י שם כתב מעלים היו. 'הערים שכר ללוים שרוצחים שוכרים מהם את בתי הדירה'. וכוונתו שהקרקע בעיר שהייתה בבעלותם של הלווים הייתה מכניסה להם כסף מהשכירות שהרוצחים נאלצו לשם לדעת רבי יהודה. אך למסקנה רבי יהודה ורבי מאיר אינם חולקים ושניהם מסכימים שבשש הערים לא היו משלים שכירות וא''כ לא רק שהיו הלווים לא מתפרנסים אלא גם היו ניזוקים בכך שהיו צריכים לתת את דירותיהם ללא תשלום על כן אפשר לדחוק ולדרוש בדברי רש''י הנ''ל שעולים גם למסקנה והכוונה שהערים כלומר הרשות של העיר הייתה משלמת את התקציב הזה ללווים מתקציב ממשלתי וזהו מעלים היו הערים שכר ללווים.

מכאן נראה לי לפתוח פתח בדין דיור ציבורי מהתורה. ערי מקלט היו קולטים אנשים שנקלעו לצרה ונזקקו למחסה וסיפקו להם דיור. אמנם, לא מדובר בהכרח באדם הנזקק לדיור במצבו הכלכלי שכן רוצח בשגגה יכול להיות גם איש עשיר רק שכעת לאחר שבאה לידו שגגה זו הוא נעשה זקוק לערי הלויים ואינו יכול לצאת משם מחשש נקמת גואל הדם. אם כן עתה הוא אדם שנקלע לצרה הזקוק למחסה ודיור ונוכחנו לראות שהתורה נותנת לו דירה ללא תשלום. מוטיב זה דומה ברעיון לאדם בימינו שאינו מצליח לפרנס את עצמו ושכרו אינו מספיק לשכור דירה, הוא נקלע לצרה שבה הוא נעשה זקוק למחסה ודיור.

יש לכם מה להוסיף, מקור נוסף, קושיא, פירכא וכל דבר הרלוונטי לסוגיה נשמח שתשלחו אלינו:

hamachon@hamachon.org.il

קול קורא

אנו קוראים לאנשי תורה ומקצוע לחקור את הנושא לאור היהדות.

אנו מעוניינים באנשים שכתבו בנושא ומוכנים לשתף את כתיבתם לציבור הרחב על ידי פרסום במכון.

הגשת מועמדות

הגשת מועמדות לכתיבת מאמר בנושא תחת המכון אנא שלחו קו"ח ובקשה להגשת מועמדות לכתיבת המאמר.

מלגה על סך 3000 ש"ח לנמצא מתאים.

---

מקורות:

1. דברים טו, ח.
2. ויקרא כה, לה-לו.
3. שם.
4. מכות יג ע"א.
5. הלכות רוצח ושמירת נפש פ"ח ה"י.
6. רש"י שם כתב מעלים היו. 'הערים שכר ללוים שרוצחים שוכרים מהם את בתי הדירה'. וכוונתו שהקרקע בעיר שהייתה בבעלותם של הלווים הייתה מכניסה להם כסף מהשכירות שהרוצחים נאלצו לשם לדעת רבי יהודה. אך למסקנה רבי יהודה ורבי מאיר אינם חולקים ושניהם מסכימים שבשש הערים לא היו משלים שכירות וא"כ לא רק שהיו הלווים לא מתפרנסים אלא גם היו ניזוקים בכך שהיו צריכים לתת את דירותיהם ללא תשלום על כן אפשר לדחוק ולדרוש בדברי רש"י הנ"ל שעולים גם למסקנה והכוונה שהערים כלומר הרשות של העיר הייתה משלמת את התקציב הזה ללווים מתקציב ממשלתי וזהו מעלים היו הערים שכר ללווים.

קישורים:

סקירה חברתית, קואופרטיבית ודיור ציבורי ב-27 מדינות החברות באיחוד האירופי, CECODHAS HOUSING EUROPE.

מקורות נוספים: