בדין החזרת אבדה לבעלים ישנו הבדל בין חוקי התורה לחוקי המדינה במקרה שאדם מוצא מציאה. לפי ההלכה במידה ואין סימן על האבדה שבעל האבדה יוכל לדרוש אותה לפי אותו סימן, לדוגמה מציאת סכום כסף במקום ציבורי ללא כל סימן [המבקש לדעת את הדינים המדויקים והמפורטים יראה בשולחן ערוך חלק חושן משפט הלכות אבידה ומציאה סימנים רנט-רעא], לפי ההלכה הרי הכסף של המוצא ואילו לפי חוקי המדינה על המוצא לגשת לתחנת המשטרה הקרובה ולמסור את האבדה למשטרה. במידה ולא יאתרו את בעל האבדה במשך זמן מסוים (אבידת כסף מזומנים ישראלי נקבע בתקנות תשמ"ה 1985, חודשיים) אז זוכה המוצא והמשטרה מוסרת את האבדה למוצא. וכך מופיע בחוק השבת אבדה תשל"ג 1973:
הרב חיים דוד הלוי נשאל על מקרה שמצא אדם סכום של כסף במושב האחורי במונית ושאל האם הוא זוכה בכסף או שמא זה של הנהג משום שזה נמצא במכוניתו. קראו מה השיב לו הרב להלכה ולחוק המדינה בדין החזרת אבדה.
הרב חיים דוד הלוי כיהן כרבה של תל אביב בשנים תשל"ג – תשנ"ח. זוכה פרס ישראל לספרות תורנית ופרס הרב קוק. מחבר השו"ת "עשה לך רב" ועוד ספרים.
המאמר התפרסם בספרו "עשה לך רב", חלק ב' סימן סו.
תקציר:
- פתיחה.
- דין החנוני והשולחני בהלכה.
- חצר המשתמרת.
- הגדרת רשות המונית.
- במקרה ויש במציאת הכסף סימן.
- האם בזמן הזה צריך לנהוג לפי ההלכה או לפי החוק.
- האם מסירה למשטרה נחשבת כהשבת אבדה.
קישורים:
הרב חיים דוד הלוי באתר ויקיפדיה.
תקנות השבת אבידה, תשל"ג-1973, באתר נבו.
מקורות נוספים:
לקריאות והרחבות נוספות:
