הספקת סוגי כשרות בגוף ציבורי מהווה פעמים בעיה כאשר מבקשים ליישר קו ואחידות בארגון. לא יעלה על הדעת שיתחילו לספק כמה גופי כשרות לפי דרישות קבוצות שונות. מאידך במידה וישנה כשרות שהרוב מסכימים עליו ניתן להסכים עליו ככלל גורף אך יתכן והעלות תהיה יקרה יותר. אם כן, מה נכון לעשות על מנת לאפשר לסוגי אוכלוסייה שונים אשר יש שוני ביניהם בדיני הכשרות להשתלב בארגון?
לדוגמה: ספרדים אוכלים בשר חלק ואילו האשכנזים אינם חייבים. כמו כן, הספרדים ממתינים 6 שעות בין בשר לחלב ואילו האשכנזים מעיקר הדין לא חייבים. הרב חיים דוד הלוי נשאל על ידי חייל מה יעשה בזמן שירותו כאשר לא מגישים בשר חלק והוא ספרדי, האם מותר לו לאכול או לא. ועוד מה יעשה אם בין ארוחת הצהריים שהיא בשרית ולארוחת הערב שהיא חלבית אין הפרש של 6 שעות. קראו מה השיב לו הרב ומתוך דבריו ניתן למתוח קווים מאפיינים לגוף ציבורי.
כיום בצה"ל מספקים שתי רמות של כשרות, רבנות ומהדרין, ומאפשרים לחיילים האוכלים רק מהדרין לבקש הספקה מיוחדת עבורם. וכך נכתב בנוהל הרכש כשרות חומרי הגלם בצה"ל בין יתר הדברים:
כלל המוצרים עוברים בדיקת תעודות כשרות
מוצרי עוף – בכשרות רבנות מהדרין.
ניתן להזמין עופות ובקר בהכשר מיוחד למטבחי מהדרין.
מוצרי החלב בכשרות מהדרין.
חייל המקפיד על אכילת מזון בכשרות מהדרין (בהתאם להגדרת רב"ץ – ענף כשרות), זכאי לקבלו באמצעות פנייה למפקדיו.
באתר את"צ
הרב חיים דוד הלוי כיהן כרבה של תל אביב בשנים תשל"ג – תשנ"ח. זוכה פרס ישראל לספרות תורנית ופרס הרב קוק. מחבר השו"ת "עשה לך רב" ועוד ספרים.
המאמר התפרסם בספרו "עשה לך רב", חלק ו, סימן נא-נב.
תקציר:
- פתיחה.
- סוגי כשרות הבשר לעדות השונות.
- המתנה בין בשר לחלב לעדות השונות.
- היתר המסויג לזמן שהות בצבא.
- פנייה לגורמים הרלוונטיים בצה"ל.
- נכון שבצה"ל ירחיקו את הסעודה החלבית מהבשרית כשש שעות כדי ליישר קו עם כל סוגי החיילים.
קישורים:
הרב חיים דוד הלוי באתר ויקיפדיה.
מקורות נוספים:
לקריאות והרחבות נוספות:
השגחה וכשרות: המדריך למשגיחי כשרות, הרבנות הראשית לישראל, תשע"ה (2015).
