הפריה מלאכותית ובשמה המקצועי, הפריה חוץ גופית – IVF, הינה טיפול לבעיית פוריות. טיפול זה הוא אחד הטכניקות בעידן המודרני להתמודד עם בעיות פריון.
במסגרת טיפול הפוריות מבצעים שאיבת ביציות מגוף האישה, איחוד עם תאי הזרע והפריה בתנאי מעבדה. תהליך ההפריה יוצר פגישה יזומה בין ביצית האישה לזרע האיש בתנאי מעבדה, כפי שאמור להתקיים בצורה הטבעית שלהם – בחצוצרה בגוף האישה. לאחר שמצליחה ההפריה, מחדירים את העובר אל הרחם, ומוסיפים טיפול הורמונאלי שיסייע ויתמוך בקליטת העובר.
פוסקי ההלכה נדרשו לדון בסוגייה משמעותית זו ובהיבטיה השונים בראי ההלכה.
במאמר שלפנינו מביא הרב שמואל אהרן יודלביץ את דעתו של הרב משה פיינשטיין, מחבר ספר השו"ת אגרות משה, אשר דן במקרה בו המניעה בהבאת הילדים הינה מצד הבעל ועל כן נצרכת האשה לזרע של אדם אחר לצורך ביצוע פעולה זו, הכרעתו ההלכתית היא כי יש להתיר פעולה זאת רק כאשר היא תבוצע מזרעו של גוי ולא מזרעו של יהודי מחשש לנישואי קרובים. הרב יודלביץ דן בדבריו תוך כדי משא ומתן בנידונים נוספים הקשורים בסוגייה זו וכותב לבסוף את הכרעתו ההלכתית.
הרב שמואל אהרן יודלביץ (1906-1979) היה מרבני ישיבת עץ חיים וישיבת בית יוסף נובהרדוק בירושלים, היה מחלוצי הרבנים שעסקו בסוגיית החשמל לאור ההלכה, וב1954 פרסם את ספרו "החשמל לאור ההלכה", כמו כן חיבר את סדרת הספרים "מעיל שמואל" על התנ"ך ומסכתות הש"ס, אשר בעקבותיה זכה בפרס הרב קוק.
המאמר התפרסם ב'נועם', שנתון לבירור בעיות בהלכה, ספר י', תשכ"ז (1967).
תקציר:
- תיאור הצורך בהפריה מלאכותית.
- דעת הרב משה פיינשטיין המתיר הפריה מלאכותית כאשר היא נעשית מזרעו של גוי.
- משא ומתן בנידונים ההלכתיים הנוגעים בסוגייה זו.
- העלאת החשש מהסתמכות על נאמנותם של רופאים שאינם שומרי תורה ומצוות.
- פירוט החשש ההלכתי מאיסור הידמות לחוקות הגויים ומנהגיהם הכרוך בביצוע פעולה זו.
- מסקנה.
- יש לאסור באופן מוחלט הפריה מלאכותית כאשר היא נעשית מזרע ישראל.
- גם הפריה הנעשית מזרעו של גוי יש לאסור מכמה טעמים:
- בתנאי שהדבר יפורסם באופן מפורט בכלי התקשורת שמה, שם משפחתה ומקום מגוריה וכן של התורם. אך קשה לסמוך בזה על הזוג שיפרסמו זאת, כי פרסום העניין עלול להסב להם בזיון.
- קודם ביצוע ההפריה צריכים בני הזוג לפרוש שלשה חודשים לפני ביצוע ההפריה ובמשך כל זמן הטיפול שפעמים יכול להיות כ- 9 חודשים.
- פרישה זו כוללת יציאת הבעל מהבית גם במשך הריונה ושהיא מניקה אחרי הלידה. נמצא שהבעל צריך לצאת מהבית לערך כ-4 שנים, דבר שקשה לביצוע.
- ישנו פן נוסף לאסור הפריה מלאכותית מטעם שפעמים רבות הזרע לא נקלט ונחשב הדבר להוצאת זרע לבטלה של האיש האסור מבחינה הלכתית.
ועל כן, מטעמים אלו, וחרף ההתחשבות במצבם המורכב, אין להתיר כלל אפשרות של הפריה מלאכותית עבור זוג המנועים מלהביא ילדים לעולם.
קישורים:
'נועם' ספר י' באתר hebrewbooks.
מקורות נוספים:
הרב שלמה עמאר, "פתרון להסרת מחלות גנטיות", תשס"ט (2009).
הרב אליהו בקשי דורון, "הפריה חוץ גופית IVF", תשס"ד (2004).
לקריאות נוספות:
