התנדבות חולה למחקר וניסוי תרופתי הינה סוגיית כבדת משקל בעידן הפוסט מודרני. התפתחות עולם הרפואה מביאה בכנפיה בשורות רבות ופריצות דרך שמשנות לטובה את אורח חיינו ושיפור בריאותינו. לצורך השכלול הזה של עולם הרפואה, הנעוץ בין היתר, במחקר ופיתוח תרופות חדשות, נדרשים ניסוייים רבים עבור ווידוא טיב התרופה, בטיחותה לשימוש ועמידתה בתקנים של הגופים הממשלתיים השונים. בשלב הראשון של הניסויים השימוש נעשה בבעלי חיים, ואם אכן הניסוי צלח, מתקדמים לשלב הניסוי בבני אדם.
במאמר שלפנינו דן ד"ר יעקב לוי על התנדבות חולה המעוניין להציע את עצמו לביצוע ניסיוני לתרופות חדשות האם הדבר מותר, ראוי או שמא אסור?
ד"ר יעקב לוי היה רופא ילדים בברלין ושימש רופא ילדים כ-35 שנה בירושלים. לימים נבחר לכהן כסגן מנהל מחלקת ילדים בבית החולים ביקור חולים אשר בעיר. עיסוקו הנרחב ברפואה ובהלימתה לדבר ההלכה זיכה אותו בתואר 'יקיר העיר ירושלים'.
המאמר פורסם ב'נועם', שנתון לבירור בעיות בהלכה, כרך יג, תש"ל (1970)
תקציר:
- פתיחה.
- מברר ההיתר ההלכתי לאדם להתנדב בניסוי שעלול להיות מסוכן.
- דן בהיתר הרופא לבצע ניסוי כזה.
- מצוות הצלת נפשות בראי המקורות.
- התנדבות בריא או חולה לניסוי תרופתי.
- התחשבות באמצעי התקשורת והקידמה להרחבת הגדרות הלכתיות.
- השלכות בניתוח מתים עקב פטירה מתנדב בעת הניסוי.
- סיכום.
מאמר זה מעלה צדדים והיבטים שיש לדון עליהם בפן ההלכתי אך אינו מסיק מסקנות.
קישורים:
'נועם' ספר י"ג באתר hebrewbooks.
מקורות נוספים:
לקריאות והרחבות נוספות:
