זיהוי חללים אותו נזקקים לעשות אנשים העוסקים בתחום חשוב ונצרך הן מבחינה הלכתית והן מבחינה משפטית. בכדי לקיים מצוות קבורה ההלכה מחייבת את איסוף הגופה וכל חלקיה ולהביאה לקבר ישראל. לכן צריכים לעשות זיהוי הגופה ולוודא שמביאים אותה לקבורה כנדרש. ומבחינה משפטית נזקקים לזיהוי על מנת לקבוע את מותו של האיש ולהפסיק את רישומיו ברשות, ירושה, ביטוחים וכדו'.
המאמר שלפנינו, הנו הרצאה שמסר הרשל"צ, הרב אליהו בקשי דורון, בפני אנשי זק"א. המאמר עוסק בהנחיות לאנשי זק"א על אילו דברים יש לתת את הדעת בזירת האירוע בזיהוי חללים.
הרב אליהו בקשי דורון היה הראשון לציון והרב הראשי לישראל בשנים 1993–2003.
המאמר התפרסם בספרו שו"ת בנין אב חלק ד' סימן סג.
תקציר:
- פתיחה.
- קדושת גוף האדם כספר תורה.
- זיהוי המת לצורך קבורה ושאר הלכות.
- מעשה העגונה מחיפה.
- שמירת הפרטים המאפשרים זיהוי.
- זיהוי בטביעת עין ועל פי סימנים.
- הצעת חוק למאגר טביעות אצבעות של לכל האזרחים.
1. הקבורה יסודה מצוה דתית וההלכה מחייבת את איסוף הגופה וחלקיה ולהביאה לקבר ישראל.
2. הקבורה כוללת לא רק את הגופה הקיימת, יש לצרף אליה כל חלק גוף שנמצא בסביבה, ולא רק איברים אלא חתיכות בשר, עור, שיער, שינים, דם, בגדים מוכתמים בדם ההרוג ואפילו אפר יש לדאוג לקברו עם הגופה.
3. כשחלקי הגוף פזורים בשטח, יש להקפיד שהאיסוף יהיה תוך זיהוי ברור של כל חלק לגופה השייכת לו. באם אין זיהוי ברור יש להבחין במיקום אם יש בו סימן.
4. נכון לדעת לכתחילה את החייב בקבורה מהתורה שהוא הגוף עצמו והוא הרוב והשדרה, לבין איברים החייבים בקבורה, ודין האפר שלא ברור אם חייבים בקבורתו ורק לכתחילה קוברים האפר.
5. על האוסף הנפגש לראשונה בגופה וחלקיה, לדעת יותר את כללי הזיהוי ההלכתי, בכדי לדעת כיצד לאסוף את מירב ההוכחות הדרושות. וכן לדעת לשמור על הסימנים שלא ילכו לאיבוד תוך כדי איסוף.
6. הזיהוי מתחייב גם מבחינה משפטית לצורך קביעת מותו של אדם ברישום, בירושה, ביטוחים וכדומה.
7. סוגי זיהוי-
7.א. טביעת עין – אדם המכיר את הנפטר מתבונן בו ומזהה אותו. זהות זו אינה ניתנת להוכחה, ויסודה בנאמנות המעיד. בפרצוף צריך שיהא המצח, הלחיים והחוטם שהם עיקר הפנים וגם זה תוך שלשה ימים ובמצב תקין כפי שהיה האדם בחייו.
7.ב סימנים – כשאין זיהוי של טביעת עין יש צורך לזהות הגופה על פי סימנים. ויש להבחין בין הסימנים, יש סימן מובהק המאפשר זיהוי מלא, יש סימן בינוני ויש סימן גרוע שאין לסמוך עליו.
7.ג אע"פ שיש להבחין בין הסימנים, יש לכתחילה לאסוף ולשמר את כל הסימנים האפשריים, משום שבסימן בינוני גם אם לא סומכים בסימן אחד, כשיש שני סימנים נחשב כסימן מובהק, ולדעת רבים בשלשה סימנים בינוניים ברור שהוא כסימן מובהק וכזיהוי מלא. גם סימן גרוע אם כי אינו הוכחה בפני עצמו, יש בכוח סימן גרוע להצטרף לסימנים בינוניים להיתר או להפוך סימנים בינוניים למובהקים.
7.ד לכן על העוסקים במלאכת הזיהוי לדעת את כל סוגי הסימנים השונים בכדי לקבל תמונה מוכחת לזיהוי מלא.
7.ה טביעת אצבע – אחד הסימנים המובהקים ביותר בגוף האדם.
8. "עבודת אנשי זק"א, האוספים מזהים ומביאים לאנשי החברא קדישא את הדרוש לקבורה, עוסקים במצוה הם, על כן מרגע שנקראו לפיגוע חל עליהם הכלל שהעוסק במצוה פטור מן המצוה. כשם שאנשי החברא קדישא העוסקים בעצם הקבורה, פטורים מן התפלה ומן התפילין ומכל מצות שבתורה עד שיקברו את המת, כך אנשי היחידה מרגע שנקראו, כל עוד עוסקים במלאכתם פטורים מן התפלה ומקריאת שמע ומכל המצוות, ויש להם להתעסק ולהתרכז רק במצוה החשובה.
9. במקום הפיגוע בו נמצאים החללים, יש לנהוג בכובד ראש, אין להתעסק בדברים אחרים ואפילו בשיחת חולין, קל וחומר שאין לאכול ולעשן בשעת עשיית המצוה מפני כבוד המת"
10. כשמתו מוטל לפניו אין היתר להתראיין לתקשורת.
קישורים:
שו"ת בנין אב ח"ד באתר hebrewbooks.
מקורות נוספים:
קריאות נוספות:
