מגפת הקורונה הפכה להיות חלק מחיינו בשנתיים האחרונות. מאז המגפה הקודמת שהשתוללה בעולם, בראשית המאה ה-20, "השפעת הספרדית", חלו שינויים רבים במישורים רבים בחיי בני האדם עלי אדמות, הקדמה, הטכנולוגיה והפיתוח הביאו אותנו להתמודדות עם המגפה באופן שונה מהעבר.
לאור התפרצות המגפה התעוררו שאלות רבות כמעט בכל מישורי החיים וביניהם גם בתחום האתיקה הרפואית, הרפואה עצמה וההלכה. המאמר שלפניכם סוקר את הגדרות המגפה ברמה ההלכתית, מבאר את עמדת הרפואה כלפי המגפה ועורך לפני הקורא דיני הלכה הנוגעים לקיומנו בצל מגפת הקורונה.
כותב המאמר הנו הרב אברהם שטיינברג, מנהל היחידה לאתיקה רפואית במרכז הרפואי שערי צדק, נוירולוג-ילדים, חתן פרס ישראל לספרות תורנית ועוד, מנכ"ל "האנציקלופדיה התלמודית" ו"יד הרב הרצוג" ועוד תפקידים. ראה ערך מורחב בויקיפדיה.
תקציר:
הקדמה
רקע היסטורי.
1 .מגפות בעבר
2 .מגפת הקורונה
ג. רקע רפואי
ד. פרטי דינים והלכות
1 .התנהגות כללית, והחיוב לשמוע לשלטונות ולמומחים בזמן מגפה
2 .הגדרת מגפה
3 .תפילות, תעניות וצדקה
4 .סיכון עצמי של הצוות המטפל – רופאים, אחיות, אנשי מעבדה, טכנאים
5 .סיכון עצמי בטיפולים ניסיוניים ובמציאת חיסון
6 .ביקור חולים
7 .תפילה במניין, נשיאת כפיים, קריאת התורה, ישיבות ותלמודי תורה
8 .ברכת הגומל
9 .שבת ויום טוב
10 .פסח
11 .ספירת העומר
12 .ראש השנה
13 .יום הכיפורים
14 .פורים
15 .טבילה במקווה
16 .טבילת כלים
17 .ברית מילה
18 .נישואין
19 .קבורה
20 .אבלות
ה. קדימויות בטיפול בחולי קורונה במצב של מחסור חמור
1 .פתיחה
2 .מצבים של קביעת קדימויות בזמן מחסור
3 .מקורות הלכתיים לדיון בקדימויות להצלה
4 .גדרי ההלכה בקביעת קדימויות להצלה
ו. שונות
ז. סיכום
קישורים:
מקורות נוספים:
