כבר מזה עשרות בשנים שהחברה האנושית מבקשת לחזק ולהגביר את מדיניות השקיפות וחופש המידע. "חופש המידע" הנו מושג שהוטבע בארה"ב במחצית השנייה של המאה ה-20 בו הממשלה חוקקה כי על הרשויות הציבוריות לתת דין וחשבון לאזרחים על הנעשה במסדרונותיהם. מאוחר יותר אומץ החוק גם לקנדה, אוסטרליה ושאר מדינות וביניהם גם ישראל.
שאלה המתעוררת בעקבות השינויים במנגנוני הממסד כלפי מדיניות השקיפות היא, מהי עמדת התורה. האם ניתן לברר מהי עמדת התורה בכגון דא למרות שנכתבה בימים קדומים בהם המודעות הייתה קטנה ומבנה השלטון היה שונה.
האם התורה בעד פרסום פרוטוקוליי ועדות, החלטות, דוחות כספיים, נתונים סטטיסטיים, שיתוף הציבור בהחלטות ממשלה וכהנה שאלות המצריכות חקירה בספרות היהודית לדורותיה בכדי להבין מהי מגמת התורה ומה ניתן ללמוד וללמד ממגמות אלו לאנושות כולה?
מחקרו של הרב אלירן זוהר, מייסד המכון.
פרסום ראשון מאת 'המכון לחקר המצוות', תמוז תש"פ.
תקציר:
- פתיחה.
- שקיפות בתורה.
- מהגות למעשה שלטוני.
- נורמת יהואש והשפעתה לדורות.
- מקופה לאוצר – ימי שיבת ציון.
- תקופת התלמוד.
- על מי חובת השקיפות.
- פרסום פרוטוקול והחלטות.
קישורים:
מקורות נוספים:
