עמידת דום בעת הצפירה היא מנהג הנהוג בהרבה מאד מדינות בעולם וגם במדינת ישראל אימצו מנהג זה. העמידה מסמלת אות כבוד והערכה לאנשים שנספו בשואה או נפלו בקרב על המולדת. אחת הטענות שהועלו מצד הציבור הדתי הייתה כי יתכן ויש במנהג זה הידמות והיצמדות ל"חוקות גויים" שאותה התורה אסרה כמו שנאמר (ויקרא יח, ג): ”ובחוקותיהם לא תלכו”.
בספרי ההלכה נידון דין זה באריכות ונאמרו צדדים רבים למה אינו נחשב להידמות לחוקות הגויים ומה נחשב ודעות שונות בנושא (ראו שולחן ערוך ונושא כליו ביורה דעה סימן קע"ח).
הרב דוד חיים הלוי נשאל האם מותרת עמידת דום בעת הצפירה אותה קבעה המדינה בארץ ישראל או שדבר זה נחשב לביטול תורה או הליכה בחוקות הגויים.
הרב חיים דוד הלוי כיהן כרבה של תל אביב בשנים תשל"ג – תשנ"ח. זוכה פרס ישראל לספרות תורנית ופרס הרב קוק. מחבר השו"ת "עשה לך רב" ועוד ספרים.
המאמר התפרסם בספרו "עשה לך רב", חלק ד', סימן ד.
תקציר:
- פתיחה.
- שלילת טענת ביטול תורה.
- עמידת דומיה או אמירת תהילים.
- בחוץ, בבית או בישיבה.
1. אין עמידה בעת הצפירה נחשבת ביטול תורה משום שניתן לחשוב בזמן זה על דברי תורה.
2. נוהָג ומעשה שיש בו תועלת אינו נחשב הליכה בחוקות הגויים. אין איסור הליכה בחוקות הגויים אלא בדבר שיש בו פריצות או מעשה שאין בו סיבה ברורה שבזה יש חשש לעבודה זרה.
3. כחברה ועָם היה טוב להימנע מדברים אלו שבעיקרם תפלים וחסרי טעם.
4. כחברה דתית היה מן הראוי שבאותה דקה של אחדות יעמדו על רגליהם ויקראו פרק תהלים לזכרם של הנופלים.
5. יש לעמוד בעת הצפירה כאשר האדם נמצא בסביבת אנשים.
6. אדם הנמצא בביתו ואין מי שרואה אותו ועוסק בתורה אינו רשאי להתבטל מלימוד התורה בשביל הצפירה.
7. אדם הנמצא בביתו ואין מי שרואה אותו אפילו אינו עוסק בתורה אין חובה או צורך לעמוד.
8. העוסק בתורה והוא בישיבה או בכל מקום בפרהסיה צריך לעמוד.
קישורים:
הרב חיים דוד הלוי באתר ויקיפדיה.
מקורות נוספים:
פניני הלכה, צפירה ודומיה ביום הזיכרון לחללי צה"ל (זמנים ד', יום העצמאות, יג).
לקריאות והרחבות נוספות:
