פיתוח מזון בהנדסה גנטית – סימני דג טהור בדג טמא

פיתוח מזון בהנדסה גנטית תפס תאוצה בשני העשורים האחרונים ומצריך עיון, מחקר והעמקה במגמת הנדסת המזון והשלכות העלולות להיווצר מהתערבותו של האדם בבריאה הטבעית.

ניתן לזקוף את פריצת הדרך בפיתוח מזון והנדסה גנטית ושיבוט יצורים חיים לכבשה דולי וממציאיה. ב- 1996 בסקוטלנד שבטו חוקרים כבשה וכך החלה פריצת הדרך בהנדסת מזון. קולות ההצלחה בקעו רקיעים ופרשו כנפיים לכל עבר בתבל והחלו מדינות וחכמים לחשוב, לכתוב ולחוקק חוקים סביב הנושא.

מרובוטיקה לשיבוט

דוגמה להתעסקות של חכמי ישראל בנושא מגיעה משולחנו של הרשל"צ, הרב אליהו בקשי דורון, שדן על ההשלכות ההלכתיות שנובעות מפיתוח מדעי זה. כדוגמה הוא מביא במאמרו על סימני הכשרות שמקובל אצלנו, היהודים, בבעלי החיים. סימני הדג הכשר כפי שמקובל אצלנו במסורת הם סנפיר וקשקשת (קשקשים). בלא שני סימנים אלו הדג טמא ואסור באכילה. כיום אפשר לייצר בהנדסה גנטית דג שלאבותיו לא היו קשקשים ולגדל עליו קשקשים ע"י השתלת גן המגדל קשקשת וכן להיפך. ואם כן מתעוררת השאלה האם על ידי זה ישתנה הדין והדג יהפוך להיות כשר או טמא?

הרב אליהו בקשי דורון היה הראשון לציון והרב הראשי לישראל בשנים 1993–2003.

המאמר התפרסם בספרו שו"ת בנין אב חלק ד' סימן מג.

תקציר:

  1. האם יש איסור בהנדסה גנטית משום כלאיים.
  2. העברת גנים שמקורם אסור באכילה.
  3. סימני דגים בהנדסה גנטית.
  4. עוף הנאכל במסורת שצורתו השתנתה.
  5. שינויים בין פרי עץ לאדמה בהנדסה גנטית.

קישורים:

שו"ת בנין אב ח"ד באתר hebrewbooks.

מקורות נוספים:

שתפו ברשתות החברתיות

יש לכם מה להוסיף בנושא? נשמח שתשלחו אלינו

דילוג לתוכן