רדיו בעבר ורשתות חברתיות ואתרי אינטרנט בימינו הם חלק מההתפתחות הטכנולוגיה שמביאה בכנפיה בשורות רבות, ובין היתר גורמת לכך שמיידעים, מכל התחומים, ישותפו באופן נרחב ומקיף ויונגשו עבור קהלים רבים ומגוונים של שומעים וצופים מכל העולם. בין יתר השימושים בכלי הטכנולוגיה להעברת אינפורמציה נעשה גם כן שימוש להשמעת דברי תורה בשלל שפות. סביר להניח כי בין השומעים יימצאו גם בני דתות אחרות (/אינם יהודיים), עובדה אשר עשויה לעורר שאלה הלכתית, האם מותר ללמד תורה ברדיו, טלוויזיה או רשתות חברתיות כאשר קהל היעד יכול להיות גם אנשים שאינם יהודים?
לימוד תורה לאומות העולם, האם דבר זה מותר, רצוי, או שמא אסור? במאמר שלפנינו דן בכך הרב ישעיה אבן ספיר. הוא פורש את השיטות השונות בסוגיה ודן במשמעויות העולות מכך לנידון שלפנינו כאשר בימיו רדיו היה הכלי ללימוד תורה לרבים.
לעת עתה לא מצאנו אודות קורות ימיו של הרב ישעיה אבן ספיר.
המאמר התפרסם ב'נועם', שנתון לבירור בעיות בהלכה, ספר י, תשכ"ז (1967).
תקציר:
- גדר לימוד תורה לגוים, ופירוט הטעמים השונים לדין זה.
- דין "לפני עיוור לא תתן מכשול" השייכת בעניין זה.
- משא ומתן בדברי הראשונים המתירים לגוי העתיד להתגייר ללמוד תורה.
- הבאת הדעה המבדילה בין סוגים שונים של גויים.
- הבאת דעת הפוסקים המחלקים בין לימוד תורה שבעל פה לתורה שבכתב.
- מסקנה.
לאור ההלכה יש להתיר להשמיע שיעורי תורה בכל ערוצי המדיה והתקשורת המשודרים אף בשפות זרות, למרות שאפשר שיאזינו לכך גוים. טעם ההיתר משום שאין זה נחשב שמוסר השיעור עושה מעשה איסור, ואף אינו מתכוון כלל להשמיע זאת לגוים.
קישורים:
'נועם' ספר י' באתר hebrewbooks.
מקורות נוספים:
לקריאות נוספות:
