האם ניתן להשתמש באבנים ועפר ארכיאולוגי מהר הבית או הכותל המערבי? כך נשאל הרב עובדיה הדאיה לאחר כיבוש והחזרת שטח הר הבית ליהודים במלחמת ששת הימים. במלחמת ששת הימים כבשה ישראל מקומות בהם היו אתרים, מבנים ושרידים קדושים לעם היהודי וביניהם הר הבית והכותל המערבי. מקומות אלה, חייבו התייחסות תואמת של השלטון ולכן בחודש יולי 1967 הכנסת חוקקה את חוק השמירה על המקומות הקדושים.
ליהודים נפתחה הדרך למקומות קדושים שהגישה אליהם לא אופשרה להם תחת שלטון ערבי מוסלמי. לאור מציאות זו התעוררו מספר שאלות בדיני אורח החיים היהודית השייכות להר הבית והן כלפי היחס למעמדם ההלכתי של אבני המקום ועפרו. קראו את מאמרו של הרב עובדיה הדאיה המשיב לשאלות אלו ועונה האם מותר שימוש באבנים ועפר ארכיאולוגי מהר הבית.
הרב עובדיה הדאיה, חי בשלהי המאה ה-19 וה-20. חבר בית הדין העליון לערעורים בי-ם, ראש ישיבת המקובלים בית- אל בי-ם, היה רבה של פתח תקווה וחתן פרס ישראל לספרות תורנית לשנת תשכ"ח (להרחבה ראה ויקיפדיה)
המאמר פורסם ב'נועם', שנתון לבירור בעיות בהלכה, כרך יא, תשכ"ח (1968).
תקציר:
- פתיחה
- האם יש בזמן הזה חיוב קריעת הבגד כשרואה אדם את מקום המקדש וערי יהודה.
- העיר חברון בימינו.
- ברכת שהחיינו בימינו בראייה הראשונה של העיר העתיקה והכותל המערבי.
- האם ישנה קדושה לעפר הנמצא בחפירות באזור הכותל המערבי.
- הבדלי קדושות בארץ ישראל.
- החזרת שטחים.
- מסקנה.
- אין חובה לקרוע את הבגד כאשר רואים את מקום המקדש, הן מחמת שאיננו טהורים כנדרש והן מחמת המנהג.
- אין לברך שהחיינו בראיית הכותל המערבי ובירושלים שנכבשה על ידינו, שאין שמחה זו שלימה, והכיבוש אינו נחשב כיבוש מוחלט.
- יש איסור שימוש חולין בעפר ואבני הכותל המערבי, אך אין קדושה ואיסור שימוש חולין בעפר הנמצא בחפירות המתבצעות סביבות הכותל המערבי.
- אסור להחזיר שטחים שנכבשו על ידינו.
קישורים:
'נועם', ספר י"א באתר hebrewbooks.
חוק השמירה על המקומות הקדושים, תשכ"ז-1967 באתר נבו.
מקורות נוספים:
לקריאות והרחבות נוספות:
