תרומת קרנית היא ניתוח בו לוקחים את קרנית העין מאדם שנפטר לאדם חי בכדי לעזור ולהשיב לו את הראיה. הקרנית היא החלק המעוגל והשקוף שנמצא בקדמת העין. כאשר שקיפוּת הקרנית או צורתה נפגמת נפגעת הראייה. במקרה בו לא ניתן לסדר ולשקם את הקרנית צריכים להחליפה בקרנית של אדם אחר דבר זה מכונה השתלת קרנית.
כיום קיים גם פתרון של השתלת קרנית מלאכותית אך היא בעדיפות שניה משום ששיעור הסיבוכים בניתוחים להשתלת קרנית מלאכותית גבוה מזה שבהשתלת קרנית רגילה.
האם תרומת קרנית נחשבת לתרומת אברים? נושא זה העסיק את פוסקי ההלכה משום שלפי ההלכה היהודית תרומת אברים ברובה אסורה על כן ביקשו לברר ולדעת האם גם השתלת קרנית מהמת שווה לתרומת אברי המת.
תשובתו של הרב חיים דוד הלוי מוצגת לפניכם בדין השתלת קרנית.
הרב חיים דוד הלוי כיהן כרבה של תל אביב בשנים תשל"ג – תשנ"ח. זוכה פרס ישראל לספרות תורנית ופרס הרב קוק. מחבר השו"ת "עשה לך רב" ועוד ספרים.
המאמר התפרסם בספרו "עשה לך רב", חלק ב', סימן נו.
תקציר:
- פתיחה.
- דן האם יש בהשתלת קרנית בזיון המת.
- איסור הנאה מהמת.
- ביטול מצוות קבורה.
- מסקנה.
- יש לנהוג בניתוח תרומת קרנית בכל הכבוד הראוי ממש כניתוח לאדם חי.
- במידה ומתקיים תנאי זה ניתן לומר שאין בניתוח תרומת והשתלת קרנית ביזיון המת שכן מצווה היא לו לעזור לזולת ותרומה זו משמחת את נפשו.
- במקרה זה של השתלת קרנית ניתן לסמוך על דעת רבים מהפסוקים הסוברים שעור המת מותר בהנאה ודין הקרנית כדין העור.
- עזרה לעיוור נחשבת כפקוח נפש.
- אין בהשתלת קרנית ביטול מצוות עשה של קבורה משום שהקרנית המושתלת חוזרת לחיות ולא חל עליה מצוות קבורה.
- במקרה של הוצאת העין כולה מגוף הנפטר לשם השתלת הקרנית יש חיוב לקבור את העין ולכן עדיף לכתחילה להוציא רק את הקרנית.
קישורים:
הרב חיים דוד לוי באתר ויקיפדיה.
הרב חיים דוד הלוי, "תרומת קרנית או כליה", תשמ"ו (1986).
מקורות נוספים:
הרב מאיר שטיינברג, 'השתלת קרנית', תש"כ (1960).
לקריאות והרחבות נוספות:
