רגע המוות הוא נושא מורכב ורחב היקף שדנו בו רבות הן בהיבט הרפואי, הן בהיבט המשפטי והן בהיבט ההלכתי, כאשר בכל אחד מן ההיבטים הללו ישנה משמעות הרת גורל בהתאם לאופי הנידון.
המוות הוא מצב של הפסקת החיים באופן סופי. בהיבט הביולוגי, המוות הוא בעצם תהליך מתמשך, שבו רקמות, תאים, ואיברים שונים מתים בשלבים שונים, על פי רגישותם להיעדר אספקת החמצן ומקורות אנרגיה.
במאמר שלפנינו דן ד"ר יעקב לוי בסוגיה קביעת רגע המוות וסוקר את הדעות המגוונות שנאמרו במרוצת השנים לגביה, הן במישור הרפואי והן במישור ההלכתי, הוא עוסק רבות במשמעויות העולות מן כל צורת התייחסות באשר לקביעת רגע המוות ומסיק מסקנה הלכתית הנשענת על פסיקתם של פוסקי ההלכה מן הדורות הקודמים ומבני זמנו.
ד"ר יעקב לוי היה רופא ילדים בברלין ושימש רופא ילדים כ-35 שנה בירושלים. לימים נבחר לכהן כסגן מנהל מחלקת ילדים בבית החולים ביקור חולים אשר בעיר. עיסוקו הנרחב ברפואה ובהלימתה לדבר ההלכה זיכה אותו בתואר 'יקיר העיר ירושלים'.
המאמר פורסם ב'נועם', שנתון לבירור בעיות בהלכה, כרך יב, תשכ"ט (1969).
תקציר:
- פתיחה.
- המוסר על פי ההלכה ועל פי מדעי הטבע.
- קביעת שעת המוות לפי מדע הרפואה.
- גישת ההלכה.
- טומאת המת
- הלנת המת
- פיקוח הגל בשבת
- פיקוח נפש בימי חול
- יולדת שמתה
- הנשמה, הנשימה והלב.
- מיתה והתעלפות.
- מכונת לב-ריאות.
- ההלכה על קביעת שעת המוות לשם השתלת איברים מהמת.
- מסקנה.
לאור ההלכה עולה כי ישנם שלושה סוגי "מתים קליניים":
- במקרה בו נחתך הראש והמוח או הגולגולת רצוצים ושבורים, זהו מוות ודאי.
- אמנם, אדם שנשברה מפרקתו, אף שהרמב"ם מחשיבו כמת לעניין טומאה, כיוון שישנם מקרים בהם גילו בבית החולים סימני חיים אף במצב כזה, הרי שראוי להחשיבו כ"חי ומטמא", ואין ליטול מגופו איברים, אלא אם יופיעו אצלו סימני מוות הבדוקים: הפסקת הנשימה, קולות הלב, אלקטרוקרדיוגרם ואנצפלוגרם שליליים לגמרי.
- הופיעו אצלו סימני מוות הנ"ל, מותר לחבר לגופו מכונת לב-ריאות על מנת להשיג איבר טרי להשתלה. וכן לקחת ממנו דם ורקמות למעבדה.
- אדם הנתון במצב של חוסר הכרה, חוסר תנועה וסימנים אחרים של הלם (שהוזכרו במאמר), אין להסתפק רק בכך על מנת לקבוע מוות, אלא יש להוסיף אם בבדיקת הלב לא נשמע קול (בסטטוסקופ) במשך חמש דקות, וגם בבדיקת האלקטרוקרדיוגרם אין שום זרם חשמלי בלב בכל חלקיו, וכן להוסיף אף את בדיקת האלקטרואנצפלוגרם הבודק את מצב פעילותם של תאי המוח.
- אין לסמוך רק על עקומה שטוחה אלא דרוש העדר מוחלט של זרם חשמלי.
- אדם המחובר למכונת לב-ריאות, אשר לפי המבואר במאמר הוא בגדר ספק חי ספק מת, תתעורר השאלה אשר תוצג בפני הרבנים פוסקי ההלכה, האם ומתי יהיה מותר להפסיק את פעילות זרם המכונה על מנת לברר האם הנשימות ודפיקות הלב יפעלו באופן תקין, או שמא, מחמת החשש הכרוך בכך בקירוב מיתתו של החולה, אין להתיר זאת.
קישורים:
'נועם' ספר י"ב באתר hebrewbooks.
ד"ר יעקב לוי, "קביעת סיבת המוות ברפואה ובהלכה", תשכ"ה (1965).
מקורות נוספים:
הרב פרופ' אברהם שטיינברג, "קביעת רגע המוות", תשס"ז (2007).
הרב חיים דוד הלוי, 'קביעת רגע המוות', תשל"ז (1977).
לקריאות והרחבות נוספות:
הרב פרופ' אברהם שטיינברג, "קביעת רגע המוות – רקע היסטורי רפואי", באתר מכון שלזינגר.
הרב פרופ' אברהם שטיינברג וישראל בלפר, נספח: רשימה ביבליוגרפית-הלכתית קביעת רגע המוות והשתלת לב.
