נשים דיינות ורבניות כיום זאת התעוררות ודרישה מסקטור מסוים בחברה הדורש שוויונות בין נשים לגברים במגזר הדתי. לאורך ההיסטוריה היהודית לא הייתה תופעת "מהפך מעמד האישה" כבעידן המודרני ופחות נזקקו חכמי הדור לעסוק בשאלה זו כי אם באופן התאורטי בעיקר ופעמים בודדות באופן מעשי. משא"כ בעת הזו הפכה הסוגייה מעשית ויומיומית והתחילה דרישה מאת נשים מלומדות להכשיר עצמן בצורה מקצועית לתפקידי רבנות ודיינות במערכת שירותי הדת. למרות שדיון זה היה פחות אקטואלי בעבר אף על פי כן דנו חכמי התורה בסוגייה זו ועולים מתוך דבריהם צדדים שונים בהיבטי הסוגייה.
קראו את מאמרו של הרב חיים דוד הלוי על הדרישה שיהיו נשים דיינות ורבניות.
הרב חיים דוד הלוי כיהן כרבה של תל אביב בשנים תשל"ג – תשנ"ח (1973-1998). זוכה פרס ישראל לספרות תורנית ופרס הרב קוק. מחבר השו"ת "עשה לך רב" ועוד ספרים.
המאמר התפרסם בספרו "עשה לך רב", חלק ח, סימן עח-עט.
תקציר:
- פתיחה.
- הצגת מדרשים סותרים.
- נשים משוררות.
- נשים דיינות.
- מסקנה
1. יש דעות שנשים פסולות לדון ויש דעות שנשים כשרות לדון.
2. מוסכם על כולם שבמידה וגדולי הקהל יסכימו ויקבלו שהנשים יהיו דיינות אז הן כשרות לדון, שכלל הוא "הכל כשרים לדון בקבלה".
קישורים:
הרב חיים דוד הלוי באתר ויקיפדיה.
מקורות נוספים:
הרב יעקב אריאל, "האישה בעידן המודרני ולאור ההלכה", תשס"ז (2007).
הרב פרופ' אריה אברהם פרימר, "נשים בתפקידים ציבוריים בתקופה המודרנית" באתר דעת, תשס"ה (2005).
הרב אליהו בקשי דורון, "מינוי נשים לתפקידי ניהול ושררה", תשמ"ב (1982).
הרב בנציון פירר, "לימוד תורה לבנות", תש"כ (1960).
הרב שמואל טוביה שטרן, "שירות לאומי לנשים ובתפקידים ציבוריים שונים", תשט"ו (1955).
הרב כ. פ. טכורש, "זכויות הנשים לאור התורה", תשי"ב (1952).
הרב מנחם כשר, "זכות בחירה לנשים לכנסת", דעת הרבנים, תר"פ (1920).
לקריאות והרחבות נוספות:
מעמד האישה ביהדות באתר ויקיפדיה.
נשים בישראל: סוגיות מרכזיות מוגש לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, הכנסת, תשע"ה (2015).
מעמד האישה ברשויות המקומיות, משרד הפנים, תשע"ד (2014).
אליעזר חדד, "על מעמדן של נשים בבתי דין רבניים", המכון הישראלי לדמוקרטיה, תשע"ג (2013).
