"שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת גזע ומין", אלו מילים מתוך מגילת העצמאות המצהירה על שוויון זכויות לגוים כמו ליהודים במדינת ישראל. הכרזה זו מאתגרת את התפיסה היהודית הדתית שלאורך כל שנות גלותה ועוד לפני לא הכירה במושג של שוויון בין יהודי לאינו יהודי ובפרט בארץ ישראל.
האם הצהרה ודרישה זו של שוויון לכל אזרחי המדינה כנ"ל עולה בקנה אחד עם ערכי היהדות?
קראו את מאמרו של הרב חיים דוד הלוי על שוויון זכויות בימינו לאור היהדות.
הרב חיים דוד הלוי כיהן כרבה של תל אביב בשנים תשל"ג – תשנ"ח (1973-1998). זוכה פרס ישראל לספרות תורנית ופרס הרב קוק. מחבר השו"ת "עשה לך רב" ועוד ספרים.
המאמר התפרסם בספרו "עשה לך רב", חלק ט, סימן ל.
תקציר:
- פתיחה
- המושג "מפני דרכי שלום" בעבר ובימינו
- היחס למוסלמים ונוצרים
- עבודה זרה ממש ביחס לנצרות
- נוצרים בימינו
- שאילת שלום
- מכירת בתים
- משא ומתן בימי חגם
- דין יין נסך בימינו
- השבת אבדה
- תפילה על גוי שחולה
- מסקנה
מסקנות המאמר:
- במידה מסוימת אין לגוים בימינו דין של עובדי עבודה זרה ובפרט לדעת המאירי.
- לכן כל מכלול היחסים שבין ישראל לנכרים, הן בארץ והן בחו"ל, הן ביחס החברה כמדינה לאזרחיה הגוים, ובין ביחס היחיד לשכנו או חברו הגוי, אין שום צורך לשמור על יחסים אלה "מפני דרכי שלום" בלבד כבימי חז"ל, משום שלפי ההגדרה ההלכתית אין הם יותר בגדר עובדי עבודה זרה, ולכן פרנסתם, בקורי חוליהם, קבורת מתיהם, ניחום אבליהם ועוד, הכל ניתן לעשות מתוך חובה אנושית מוסרית, ולא רק משום "דרכי שלום" דוקא.
- תמיד יתהוו בעיות ושאלות חדשות ביחסים בין יהודים לאינם יהודים ועל כן תמיד יישארו הכללים של חז"ל "מפני דרכי שלום" או "משום איבה".
- אין פתרון אחיד ואין לקבוע מסמרות כיצד לפסוק בכגון דא ואפילו בהצגת דרך יש להימנע ולכן יש להציג את השאלה בפני רב שישקול ויפסוק בכל מקרה לגופו.
קישורים:
הרב חיים דוד הלוי באתר ויקיפדיה.
מקורות נוספים:
לקריאות והרחבות נוספות:
