כליה מלאכותית היא אחת הפתרונות היצירתיים להביא מזור לבני אדם הסובלים בכליות. לראשונה החלו ברפואה לעשות תרומת כליה על ידי בני אדם והשתלתה בגוף של אדם אחר. עם התפתחות הטכנולוגיה החלו ברפואה לתת מענה של כליה מלאכותית. משמעותה של כליה זו היא למעשה מכונת דיאליזה, המשמשת כתחליף זמני או קבוע לתפקוד הכליות כאשר הן חדלות לתפקד.
המאמר שלפניכם עוסק בפתרון השתלת כליה מלאכותית ונכתב על ידי ד"ר יעקב לוי. המאמר סוקר את הגישה הרפואית וההיבטים ההלכתיים בסוגיה.
ד"ר יעקב לוי היה רופא ילדים בברלין ושימש רופא ילדים כ-35 שנה בירושלים. לימים נבחר לכהן כסגן מנהל מחלקת ילדים בבית החולים ביקור חולים אשר בעיר. עיסוקו הנרחב ברפואה ובהלימתה לדבר ההלכה זיכה אותו בתואר 'יקיר העיר ירושלים'.
המאמר פורסם ב'נועם', שנתון לבירור בעיות בהלכה, כרך יד, תשל"א (1971).
תקציר:
- פתיחה
- הגישה הרפואית
- המוסר הרפואי וההלכה
- כליה מלאכותית או השתלה
- השתלה מאדם חי או מת
- השתלת כליה מאדם מת בהלכה
- השתלת כליה מאדם חי בהלכה
- האם מותר להסתכן בכדי להציל אדם
- האם מותר לתרום כליה ולהסתכן בשביל להציל אדם אחר
- רמת ומידת הסיכון בתרומת כליה
- אחריות הרופא בהסרת כליה
- עשיית פגם ונכות בתרומת כליה
- סיכום
קישורים:
'נועם' ספר י"ד באתר hebrewbooks.
ד"ר יעקב לוי, "רגע המוות להשתלת אברים בהלכה וברפואה", תשכ"ט (1969).
ד"ר יעקב לוי, "קביעת סיבת המוות ברפואה ובהלכה", תשכ"ה (1965).
מקורות נוספים:
הרב חיים דוד הלוי, "תרומת קרנית או כליה", תשמ"א (1981).
לקריאות והרחבות נוספות:
