ניתוח מתים שימש בעבר ללימוד אנטומיית הגוף בצורה הטובה ביותר. למידה הלכה למעשה בשטח הינה הפרקטיקה הטובה ביותר ועל כן בימי הביניים החלו העוסקים ברפואה ואנטומיה לבצע מחקרים על גופות בני האדם, בכדי ללמוד ולהתפתח בחקר האדם ורפואתו. ברם, לא הסתפקו אותם האנשים בביתור רק גופות של אנשים מתים אלא חקרו וניתחו גם בני אדם חיים. בעידן המודרני ניתוח בני אדם חיים לצורך מחקר הנו עבירה ואסור על פי החוק הבינלאומי. על פי החוק, אדם המוכן לנדב את גופו לאחר המוות לצורכי מחקר ראשיי ובתנאי שיש הסכמה שלו בכתב מראש. האם מוסריות זו מתקבלת על היהדות?
המאמר שלפניכם עוסק בדיון הלכתי מקיף בתחומי ההלכה בהם נוגעת סוגייה זו. כותב המאמר הנו הרב נחום שמריה שכטר.
הרב נחום שמריה שכטר היה רב בקריית יובל בירושלים. ולפנים אב"ד הראשי בעיר הושי והגליל ובעיר הבירה בוקרשט בבית הכנסת יבנה ברומניה. מחבר הספר "בית המדרש שם ועבר" על שמות בגיטין.
המאמר התפרסם ב'נועם', שנתון לבירור בעיות בהלכה, ספר ה', תשכ"ב (1962).
תקציר:
- האם מצוות קבורת המת מהתורה.
- על מי מוטל חובת הקבורה.
- חיוב קבורה פעם אחת או יותר.
- האם חל חיוב קבורה רק בגוף שלם או גם בחלקים.
- גדר איסור ניוול המת.
- איסור בזיון המת על מי חל.
- הנאה מלימוד הרפואה בניתוח מתים.
- גדר גופת הגויים לעניין זה.
קישורים:
'נועם', ספר ה' באתר hebrewbooks.
חוק האנטומיה והפתולוגיה, תשי"ג-1953 באתר נבו.
למקורות נוספים:
ד"ר יעקב לוי, "בעין רפואית על ניתוח מתים", תשל"ב (1972).
הרב חנוך זונדל גרוסברג, "רפואה בשבת, ניתוחי מתים ופלסטיקה לאור ההלכה", תשכ"ז (1967).
הרב יצחק אריאלי, "ניתוח מתים במבט יהודי", תשכ"ג (1963).
הרב יששכר הלוי לוין, 'לשאלת ניתוח מתים', התורה והמדינה, קובץ ז-ח, תשט"ו (1955).
הרב שאול ישראלי, "לנתח מתים לצרכי מחקר", תשי"ג (1953).
הרב שאול ישראלי, התייחסות לשני מאמרים: הדאיה וולנר, 'התורה והמדינה' קובץ ה-ו, תשי"ג (1953).
הרב עובדיה הדאיה, ניתוח מתים לצורך לימוד ורפואה, 'התורה והמדינה' קובץ ה-ו, תשי"ג (1953).
הרב משה דב וולנר, ניתוח מתים לצרכי לימוד, תשי"ג (1953).
לקריאות והרחבות נוספות:
הפרייה לאחר המוות על פי המשפט העברי", הכנסת: הלשכה המשפטית, תשע"ז (2017).
הרב קלמן כהנא, "ניתוחי מתים בהלכה: סקירה ביבליוגרפית", אסיא כרך ו, מכון שלזינגר, תשמ"ט (1989).
רנ"ז. מאגר כתבות על ניתוח מתים באתר נח זבולוני: חצי מאה של עיתונות ירושלמית.
