קביעת סיבת המוות זאת היא הסיסמא שתחת חסותה עושים רופאים אלה את עבודתם במכון ההוא. ״קביעת סיבת המוות״ הוא הנימוק החוקי למעשה הזה. לכן בדעתי לברר את הבעיה הזו ביחסה להלכה לפי ראות עיניו של רופא. יבואו הפוסקים ויגידו את דעתם על ההלכה
ד"ר יעקב לוי, 'נועם' ספר ח
כך כתב ד"ר יעקב לוי כאשר ביקש לעשות סדר מעיינים רפואיות על סיבת ניתוח מתים בכדי לקבוע את סיבת מותם.
לפי החוק במדינה מותר לרופא לנתח גויה לשם קביעת סיבת המוות:
נושא ניתוח מתים הנו תחום נרחב בספרות ההלכה במאות השנים האחרונות עם התפתחות הרפואה המודרנית. המאמר שלפניכם מציג מהם באמת הסיבות שבשבילם מבקשים הרופאים לעשות ניתוחי מתים? האם סיבות אלו הן מוצדקות ויש בהם תועלת? מאמרו של ד"ר יעקב לוי סוקר את המניעים והצדדים הרפואיים.
ד"ר יעקב לוי היה רופא ילדים בברלין ושימש רופא ילדים כ-35 שנה בירושלים. לימים נבחר לכהן כסגן מנהל מחלקת ילדים בבית החולים ביקור חולים אשר בעיר. עיסוקו הנרחב ברפואה ובהלימתה לדבר ההלכה זיכה אותו בתואר 'יקיר העיר ירושלים'.
המאמר התפרסם ב'נועם', שנתון לבירור בעיות בהלכה, ספר ח, תשכ"ה (1965).
תקציר:
- פתיחה.
- האנטומיה והפיזיולוגיה.
- עידן הטכנולוגיה.
- הגישה במדינת ישראל.
- סיבות לקביעת המוות:
- השתלמות הרופאים.
- רמת הסבירות לתועלת מניתוח לאחר המוות.
- מחלות תורשתיות.
- קביעת מוות לשם מצווה.
- שאלות משפטיות.
- עניינים כספיים.
- עניינים פליליים.
- סיכום.
קישורים:
'נועם' ספר ח' באתר hebrewbooks.
ד"ר יעקב לוי, "רגע המוות להשתלת אברים בהלכה וברפואה", תשכ"ט (1969).
מקורות נוספים:
הרב פרופ' אברהם שטיינברג, "קביעת רגע המוות", תשס"ז (2007).
הרב חיים דוד הלוי, 'קביעת רגע המוות', תשל"ז (1977).
לקריאות והרחבות נוספות:
הרב פרופ' אברהם שטיינברג, "קביעת רגע המוות – רקע היסטורי רפואי", באתר מכון שלזינגר.
הרב פרופ' אברהם שטיינברג וישראל בלפר, נספח: רשימה ביבליוגרפית-הלכתית קביעת רגע המוות והשתלת לב.
