לימוד הלכות בבתי ספר דתיים הנם חלק מתכני הלימוד השנתיים שנקבע במשרד החינוך. אורח החיים היהודי מלווה על ידי ספר דינים, "שולחן ערוך", המורה ליהודי כיצד עליו לנהוג ולחיות במשך היומיום, מהרגע שהוא מתעורר ועד הרגע שהוא הולך לישון: מה אומרים שפוקחים עיניים, סדר השכמה, תפילה, לימוד, משא ומתן, אכילה ושתיה, שבת, ראש חודש וחגים ושאר דברים שבני אדם עושים במשך היומיום, שבוע, חודש ושנה.
על מנת שאדם יגדל וידע כיצד עליו לנהוג מתחילים ללמד אותו בהיותו ילד כדי שיהיה כשיר לשמור ולעשות את המוטל עליו מבחינה יהודית בעת שיגדל. כחלק מהובלה זו ולימוד זה לוקח משרד החינוך והמוסד החינוכי בו הילד לומד חלק בהכשרה ומלמדים את התלמידים הלכות ודרך ארץ. אמנם פעמים לימוד זה מעמיד את התלמידים בדילמה משום שלא תמיד "בראש שלהם" חובת ההלכה וכאשר משמיעים להם את ההלכה זה יוצר מחויבות שפעמים הם נכשלים בה ולא עומדים בדרישת ההלכה.
הרב חיים דוד הלוי נשאל בשאלה, האם לנקוט בכלל האומר מוטב שיהיו בני אדם שוגגים (פועל יוצא כאשר לא למדו ואינם יודעים את ההלכה) ולא יהיו מזידים (כאשר ישמעו ולא יקימו) ולא ללמד תלמידים שרגילים להיכשל בדינים אלו במערכת החינוך או ללמד על אף שיכשלו.
הרב חיים דוד הלוי כיהן כרבה של תל אביב בשנים תשל"ג – תשנ"ח. זוכה פרס ישראל לספרות תורנית ופרס הרב קוק. מחבר השו"ת "עשה לך רב" ועוד ספרים.
המאמר התפרסם בספרו "עשה לך רב", חלק א', סימן עה.
תקציר:
תשובה קצרה על כן אין תקציר.
קישורים:
הרב חיים דוד הלוי באתר ויקיפדיה.
מקורות נוספים:
לקריאות והרחבות נוספות:
