ויקרא כב:
וְכָל זָר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ תּוֹשַׁב כֹּהֵן וְשָׂכִיר לֹא יֹאכַל קֹדֶשׁ.
ספר המצוות לרמב"ם מצוות לא תעשה קלד:
שהזהיר תושב כהן ושכירו מלאכול תרומה, והוא אמרו "תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש". ואם אכל דינו כדין שאר זרים.
ספר החינוך:
שלא יאכל תושב כהן ושכיר תרומה, שנאמר: (ויקרא כב, י) "תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש".
שרש המצוה וכל ענינה נכלל במצוה הקודמת, כי טעם אסורן מפני שנחשבו כמו זר אחר שאינו קנין כספו, כי התושב הוא שכיר עולם, והשכיר הוא שכיר שנים
קישורים:
מקורות נוספים:
