מעצר חשודים הנו אחד מסמכויותיה של המשטרה. כאשר מתבצע מעצר החשוד עדיין בעיני החוק זכאי היות וטרם הועמד לדין והוכחה אשמתו. על כן מעצר שולל את חירותו של אדם חף מפשע ומתאפשר רק במקרים מסוימים על מנת להבטיח חקירתו. מעצר חשוד מתבצע בישראל בהתאם לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (אתר נבו).
על פי החוק בישראל ישנם כמה סוגי מעצר:
- מעצר מנהלי.
- מעצר ללא צו מעצר המוגבל לתקופה קצרה עד להשגת צו של שופט.
- מעצר ימים של חשוד לצורך חקירה.
- מעצר עד תום הליכי משפט לנאשם.
מהי עמדת התורה לגבי נוהל זה? קראו את מחקרו של הרב חיים דוד הלוי על מעצר חשודים לאור היהדות.
הרב חיים דוד הלוי כיהן כרבה של תל אביב בשנים תשל"ג – תשנ"ח. זוכה פרס ישראל לספרות תורנית ופרס הרב קוק. מחבר השו"ת "עשה לך רב" ועוד ספרים.
המאמר התפרסם בספרו "עשה לך רב", חלק ג', סימן מח.
תקציר:
- פתיחה.
- תפקידו של השוטר לאור התורה.
- פיקוח וקנסות.
- סדר ומוסר.
- גדר מעצר חשודים ביהדות.
- שחרור חשודים עד לבירור משפטם.
- שני סוגי דיינים.
- מסקנה.
קישורים:
הרב חיים דוד הלוי באתר ויקיפדיה.
הרב חיים דוד הלוי, "עונש המאסר בהלכה", תש"מ (1980).
מקורות נוספים:
הרב אליהו בקשי דורון, "מאסר כעונש לאור היהדות", תשמ"ב (1982).
הרב מרדכי שלפוברסקי, "בית האסורים כעונש", התורה והמדינה קובץ ד', תשי"ב (1952).
הרב אליעזר וולדינברג, "מאסר כאמצעי וכעונש", תש"י (1950).
לקריאות והרחבות נוספות:
