צהבת ילודים ובשמה המקצועי היפרבילירובינמיה (Jaundice) היא מצב שבו שוקע צבען (פיגמנט) צהוב בשם בילירובין ברקמות. צבען זה נוצר בגוף באופן טבעי בעת פירוק חלבוני המוגלובין ומיוגלובין. אצל רוב התינוקות הצהבת חולפת באופן טבעי ללא צורך בהתערבות כלשהי ולא תגרום נזק או סכנה לתינוק. ישנם פעמים שצריכים התערבות רפואית על מנת להפריש את הבילירובין למעיים על ידי אור מיוחד כאשר מופיעה רמת בילירובין גבוהה בדם שלא מאפשרת לגוף להפריש את הבילירובין באופן טבעי.
תחום הרפואה וההלכה מתאפיין בדינמיות תמידית ומתפתח כל העת בעקבות התפתחויות של מדעי הרפואה השונים. מחלה זו הייתה נפוצה עוד מימי חז"ל והוגדרה בהלכה על מנת לא ליצור סכנת חיים לתינוקות בברית המילה.
קראו את מאמרו של ד"ר יעקב לוי, הדן בסוגיית זיהוי הצבע הירוק המופיע בתלמוד עם סוגי מחלות השכיחות בילודים בימינו, ומסיק מכך משמעות הלכתית ורפואית.
ד"ר יעקב לוי היה רופא ילדים בברלין ושימש רופא ילדים כ-35 שנה בירושלים. לימים נבחר לכהן כסגן מנהל מחלקת ילדים בבית החולים ביקור חולים אשר בעיר. עיסוקו הנרחב ברפואה ובהלימתה לדבר ההלכה זיכה אותו בתואר 'יקיר העיר ירושלים'.
המאמר התפרסם ב'נועם', שנתון לבירור בעיות בהלכה, כרך י, תשכ"ז (1967).
תקציר:
- דברי הרמב"ם כמקור הלכתי לדחיית ברית מילה לתינוק שגוון עורו ירוק.
- בירור עיגון שיטת הרמב"ם בתלמוד.
- הדעות השונות בזיהויו הצבע הירוק הנזכר בדברי התלמוד עם המחלות השכיחות בילודים בימינו.
- דעת השולחן ערוך.
- אבחנה רפואית בין סוגי מחלות הצהבת השכיחות כיום.
- השלכות לקיום מועד ברית המילה.
- מסקנת המאמר.
1. במקרה של צהבת הנגרמת ע"י הרס דם, יש סכנה בביצוע ברית המילה ועל כן יש לדחותה.
2. במקרה של צהבת ילודים רגילה, כל זמן שהיא בתוקפה, הילד בכלל סכנה ואין למולו, ועל כן צריכה לערוך בדיקה רפואית מידי יום עבור בירור דרגת החולי.
3. במקרה של צהבת ילודים רגילה הנמשכת עד היום השמיני, אין זאת מחלה, (כמו בסעיף ב) אך הצהבת מעידה על סכנה עקב חוסר תגובות שונות בגוף. על סמך תשובה זו של רופא יחליט הרב לדחות את הברית עד שיחזור גוון עורו של הילוד כמראה שאר תינוקות הבריאים.
קישורים:
'נועם' ספר י' באתר hebrewbooks.
מקורות נוספים:
לקריאות והרחבות נוספות:
