המכון לחקר המצוות קורא לציבור להיות שותפים


האם הקמת עיר דוחה נזק אקולוגי של כריתת יער? הנכון לעודד סחר במטבעות קריפטוגרפים? מהו הפתרון המכבד את בעלי החיים המשוטטים ברחוב? ואיזו תרופה קודמת בסל התרופות? זוהי רק טעימה קטנה מהמיזם החדש של הקמת מכון שעוסק בהכרעות בסוגיות ממשלה לפי התורה.

אז מי עומד מאחורי המכון, מהו חזונו ומה יעדיהם? מוגשת לפניכם כתבה עם מייסד ויו"ר המכון חודשיים אחרי שהם מעלים את האתר לאוויר.

כתב המכון 04/01/2022

הרב אלירן זוהר, מייסד ויו"ר המכון לחקר המצוות, כיום תושב חיפה מנהל את המכון מאז היווסדותו בשנת תשע"ו (2016) פורס לפנינו כיצד החל לבצבץ במוחו הרעיון עד שרקם עורות וגידים ויצא לפעולה במיזם החדש.

כיצד בעצם הכל התחיל?

"עוד בהיותי בחור בישיבה ואברך בכולל בתוך סדרי לימודיי עלו לי רעיונות מתוך לשונות חז"ל והמפרשים שמביעים תשובות לשאלות בנות זמננו. בכל פעם שהייתי מוצא רעיון כזה הייתי רושם אותו אצלי במחברת תחת כותרת שהייתה בסגנון שאלה בת זמננו. במשך כמה שנים החל להיערם אצלי חומר שהיה כבר מספיק לכמה הרצאות בתחומים שונים כמו: איכות הסביבה ביהדות, שמירת זנים הנמצאים בסכנת הכחדה, אדריכלות נוף, תכנון שטחים ציבוריים, היגיינה, חשיבות מחלקת תברואה ועוד. בהתחלה הייתי מרצה במסגרות שונות את הרצאות אלו ועם הזמן נוספו לי עוד נושאים וכך בעצם נולד המכון. בשלב מסוים החלטתי לצאת לדרך ולהקים מכון שיעסוק בזה באופן יומיומי ובצורה שיטתית".

אתה יוצא לדרך ומי איתך?

"הקב"ה ואשתי. כשהקמנו את המכון לחקר המצוות גרנו בעתלית ושם היו הרבה אנשים סביבי שתמכו ברעיון ונתנו יד בכל מה שהיה צריך כדי להקים את המיזם ולתת את הדחיפה הראשונה. אפשר לומר שבזכות אנשי עתלית יש יסודות למכון. ברגע שהגענו לתקציב ראשון מיד התחלנו עם הקמת האתר, אפיונו ועיצובו. עבדנו עליו במשך שנה חושבים, בונים, מפרקים, בונים ומעצבים עד שבסוף מגיעים לתוצר המדהים שיש לנו כעת, האתר של המכון".

מהו החזון שלכם?

השאיפה הארגונית היא – מכון עם כמה שיותר חוקרים במשרה מלאה ועוזרי מחקר כפי שיצטרכו. אנו רוצים ליצור קבוצות מחקר, תחומים ומחלקות מחקר, סיעור מוחות עם אנשי מקצוע ושיתופי פעולה עם ארגונים ומשרדי ממשלה. בסופו של דבר ליבת העסק שלנו הוא מתן מענה אופרטיבי לסוגיות ממשלה ועל כן אנו רוצים לפתח מחקרים ולכתוב דוחות, מאמרים וניירות מדיניות משלנו ולא רק מה שנכתב בעבר כמו החומר שאנו מלקטים כעת. אנו שואפים שיוכלו לפנות אלינו אנשים מהמגזר הציבורי או הפרטי וכל אדם בכדי לקבל חוו"ד מאתנו.

השאיפה המחקרית היא – אנו מאמינים שניתוח מעמיק ורחב של התורה יכול ללמד אותנו הרבה על המציאות המודרנית ומעבר לה, גם לעתיד. אני בטוח שברגע שנגיע לשיא הפיתוח של חקר היהדות, התורה והספרות היהודית לדורותיה, בעומק וברוחב, בצורה אנליטית וסיעור מוחות של תלמידי חכמים ואנשי מקצוע, אנו נדלה תובנות שיעזרו לנו ולכל האנושות כולה. אין לי ספק שתוצרי המכון ישמשו יהודים ולא יהודים כאחד וישפיעו באנושות כולה. רעיון זה מבוסס על פסוק בספר דברים, המצביע על כך שאומות העולם יגיעו להכרה בחוכמת התורה: "וּשְׁמַרְתֶּם, וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם, לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם-חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה". אמנם בכדי שהם יגיעו להכרה נכונה ואימוץ החכמה ראשית אנו צריכים להכיר בה ובשביל זה קם המכון. אנו רוצים לפתח חוקרים ושיטות מחקר המתאימות לתחום. בטוחני שיגיע היום בו יחלו ללמוד קורסים אקדמים בתחום "המשטר והממשל ביהדות", "מדיניות ציבורית יהודית" כחלק ממדעי המדינה וכדו'.

הרב זוהר בספריית 'מרכז תרבות דתי לנוער' בנווה שאנן-חיפה, העומדת לחוקרי המכון
אתם 6 שנים בערך מאז נוסד המכון, היכן אתם עומדים היום?

ב"ה לאחר שקם אתר המכון התחלנו לחפש עוזרי מחקר. עוזרי מחקר הנם סטודנטים או אברכים שעוזרים לנו כרגע תמורת מלגה להזין את האינפורמציה לאתר. ישנה עוד עבודה רבה לפנינו ואנו תמיד מפרסמים שאנו מחפשים עוד עוזרי מחקר. גם פנינו למכללות ואוניברסיטאות בכדי לתת מלגה לסטודנטים. כיום יש לנו 5 עוזרי מחקר.

מלבד עוזרי מחקר, אנו מעודדים חוקרים לכתוב בתחומי העניין של המכון. אנו מציעים מלגה תמורת כתיבת מאמר. חוקרים אלו נקראים 'חוקר אורח'. ישנם תנאי סף בכדי להתקבל להיות חוקר אורח ובמידה והאדם התקבל ישנם הנחיות לכתיבת המאמר, ובהגשה ישנה בדיקה של המאמר עד שהוא מאושר. כיום יש לנו 2 חוקר אורח. וגם בזה פרסמנו בערוצים שונים שאנו מחפשים.

אנו שואפים לגייס תקציב כדי להעסיק חוקרים ואנשי מקצוע. המכון זקוק להרבה אנשים מתחומים רבים שרק כך ניתן להרבות בחקר משובח ותוצרים איכותיים. כמובן שמעבר למחקר צריכים גם יועצי מדע, כותבי תוכן, הגהה לשונית ועוד בעלי תפקידים. בינתיים מחכים ומייחלים לרגע שתפתח הדלת.

ישנם שיתופי פעולה עם ספריות ששמחו לשמע המיזם והן פתוחות עבור החוקרים ועוזרי המחקר שלנו. אחת מהם בחיפה לדוגמה היא ספריית 'מרכז תרבות דתי לנוער' בשכונת נווה שאנן. כשפניתי למנהל המרכז, ניר שער, הוא התלהב מהמכון ושמח לקחת חלק במיזם ולאפשר לנו שימוש בספרייה כפי הצורך. ויש עוד כמה כאלו.

אתם מעוניינים להשפיע על דעת הקהל?

אנחנו מעוניינים בראש ובראשונה לחקור את התורה. ככל שאדם עוסק בלמידה מחקרית הוא רואה ושוקל את הדברים בצורה שונה. ודבר זה הוא רלוונטי לא רק לחוקרים אלא גם לפוסקים בתורה. בנוסף, אני מאמין ש"דרכיה דרכי נועם" ו"התורה תמימה משיבת נפש" אלו פסוקים שנאמרו ורלוונטיים לכל סוגי האוכלוסייה הישראלית והלא ישראלית היהודית והלא יהודית. כלומר לערכי התורה יש מקום בלב כל אדם באשר הוא. ובמילים פשוטות, ניתוח מדויק והצגה נכונה וישרה של ערכי התורה תנוח ותתקבל בכל אדם. השאלה איך מבינים, איך מציגים, איך משמיעים, ובמה מתחשבים. מחקר עוזר לשקלל דברים אלו.

אנו מזמינים את הציבור להנות מהתוצרים עד כה שעלו לאתר במאגר המאמרים ובמאגר המצוות.
אנו מזמינים אתכם ליצור קשר ולשלוח שאלות ולהפרות את מחקרנו.
בהזדמנות זו אני קורא לכל הציבור ומבקש שמי שיכול להירתם ולהיתרם, לתרום ולסייע למכון לחקר המצוות בכדי לקדם את היעדים הבאים שלנו, אנו נשמח.


שתפו ברשתות החברתיות

יש לכם מה להוסיף בנושא? נשמח שתשלחו אלינו

בשר מתורבת ועידוד ייצורו ושיווקו

האם התורה בעד ייצור בשר מתורבת? מהם ההשלכות הכלכליות, בריאותיות, אתיות והלכתיות שיכולות לנבוע מפיתוח בשר מתורבת? קראו מאמר חדש מאת מכוננו

קרא עוד »
דילוג לתוכן