ויקרא יח:
יז עֶרְוַת אִשָּׁה וּבִתָּהּ לֹא תְגַלֵּה אֶת בַּת בְּנָהּ וְאֶת בַּת בִּתָּהּ לֹא תִקַּח לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ שַׁאֲרָה הֵנָּה זִמָּה הִוא.
ספר המצוות לרמב"ם מצות לא תעשה שלח:
הזהירנו מגלות ערות אשה ובת בנה. והוא אמרו יתברך "את בת בנה". וזאת גם היא בשריפה אם היה מזיד, ובשוגג יביא חטאת קבועה:
ספר החינוך:
שלא לגלות ערות אשה ובת בנה. וכבר אמרנו שאסור זה הוא לעולם בנשואי הראשונה, שנאמר: (ויקרא יח, יז) "את בת בנה לא תקח".
מדיני המצוה. מה שאסרו זכרונם לברכה (יבמות כא, ע"א) לגדר זה בת בן בנה, והיא מכלל השניות, כמו שאמרנו, שכל שאסורה מדברי סופרים תקרא שניה. וכן אסרו אם אם אבי אשתו בלבד.
ונוהג אסור זה בכל מקום ובכל זמן. והעובר עליה ושכב אשה ובת בנה בנשואי הראשונה, שניהם נשרפים בחיי הראשונה, ואם מתה הראשונה שניהם בכרת במזיד, בשוגג מביאים חטאת קבועה. ואם שכב את השניה לוקה מכת מרדות מדרבנן.
קישןרים:
מקורות נוספים:
