ויקרא יט:
יז לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא.
ספר המצוות לרמב"ם מצות לא תעשה שב:
הזהיר משנוא קצתנו את קצתנו. והוא אמרו "לא תשנא את אחיך בלבבך". ולשון ספרי לא אמרתי אלא שנאה שבלב. אמנם כשהראה לו השנאה והודיעו שהוא שונא אותו אינו עובר על זה הלאו אבל על לא תקום ולא תטור, ועובר על עשה והוא אמרו ואהבת לרעך כמוך, אבל שנאת הלב הוא חטא חזק יותר מן הכל.
ספר החינוך:
שלא לשנא שנאת הלב אחד מישראל. שנאמר: (ויקרא יט, יז) "לא תשנא את אחיך בלבבך". (קדושים ד, ח) ולשון ספרא, לא אמרתי אלא שנאה שהיא בלב. וכמו כן בערכין (טז, ע"ב) בשנאה שבלב הכתוב מדבר. אבל כשיראה לו שנאה וידע שהוא שונאו אינו עובר על זה הלאו, אמנם הוא עובר על לא תקם ולא תטר, ועובר כמו כן על עשה, שנאמר" (שם יח) "ואהבת לרעך כמוך". ומכל מקום שנאת הלב היא קשה מכל השנאה הגלויה, ועליה תזהיר התורה ביותר.
שרש המצוה ידוע. כי שנאת הלב גורמת רעות גדולות בין בני אדם להיות תמיד חרב איש באחיו ואיש ברעהו, והיא סבה לכל המסירות הנעשות בין אנשים, והיא המדה הפחותה והנמאסת תכלית המאוס בעיני כל בעל שכל.
פרטי המצוה ורבי האזהרות שהזהירונו רבותינו זכרונם לברכה עליה שלא להרגיל נפשנו במדה רעה זו, מבארים בתלמוד בפזור ובמדרשים.
ונוהגת בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות. והעובר עליה וקבע שנאה בלבו לאחד מכל ישראל הכשרים עבר על לאו זה, ואין לוקין עליו, לפי שאין בו מעשה, אבל בשנאת הרשעים, אין בו אסור, אלא מצוה לשנאתם אחר שנוכיח אותם על חטאם הרבה פעמים ולא רצו לחזר בהם שנאמר: (תהלים קלט, כא) "הלא משנאיך יי אשנא ובתקוממיך אתקוטט".
שלום העולם
אבן עזרא (שם):
והנה אלה המצות כולם נטועות בלב, ובהשמרם ישבו בארץ, כי על שנאת חנם נחרבה בית שני.
יגרום שימנע מהצלתו ותוכחתו
רלב"ג (שם):
והנה התועלת בזאת האזהרה מבואר, כי השנאה אפשר שתביאהו להמנע מהשתדלות בהצלתו; ולזה סמך ענין זאת האזהרה לאזהרה הקודמת. וכן אפשר שתביאהו השנאה להמנע מהוכיחו כשיעשה דברים בלתי ראויים; ולזה סמך לזה הציווי הנמשך לו.
קישורים:
מקורות נוספים:
