דברים יח:
י לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ קֹסֵם קְסָמִים מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף.
יא וְחֹבֵר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים.
ספר המצוות לרמב"ם מצוות עשה לו:
שהזהירנו משאול בעל אוב. והוא אמרו יתעלה (דברים יח, י) "לא ימצא בך" וגו' (דברים יח, יא) "ושואל אוב". והעובר על לאו זה כלומר שישאל באוב אינו חייב מיתה אבל הוא אסור.
ספר החינוך:
שלא נשאל בעל אוב שיודיענו דבר, ועל זה נאמר (דברים יח, י-יא) לא ימצא בך וגו' ושאל אוב. וענין הכשוף הזה הוא, שיש בני אדם שעושין מכשפות ששמו פיתוס שהוא מעלה את המת מבין שחיו ושומע השואל מן המת תשובה על שאלותיו.
משרשי המצוה. מה שכתבתי בסמוך בעניני הכשוף.
דיני המצוה. בספרי (כאן) ובסנהדרין, (סה ע"א), ושם בסנהדרין אמרו שהעושה כשוף זה, הוא בסקילה, והשואל בהם באזהרה, כלומר בחיוב לאו, ואין בו מלקות, לפי שאין בו מעשה.
ונוהג אסור זה בכל מקום ובכל זמן בזכרים ונקבות.
קישורים:
מקורות נוספים: