דברים כב:
ג וְכֵן תַּעֲשֶׂה לַחֲמֹרוֹ וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְשִׂמְלָתוֹ וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְכָל אֲבֵדַת אָחִיךָ אֲשֶׁר תֹּאבַד מִמֶּנּוּ וּמְצָאתָהּ לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם׃
ספר המצוות לרמב"ם מצוות לא תעשה רסט:
הזהירנו מהתעלם מן האבדה אבל נקחה ונחזירה לבעלים, והוא אמרו "לא תוכל להתעלם". וכבר בארנו (מ"ע ר"ד) באמרם במכילתא בענין האבדה נמצינו למדין שהוא עובר על עשה ולא תעשה. ולשון הגמרא (מציעא לב, ע"ב) השבת אבדה עשה ולא תעשה ובמשנה תורה כפל האזהרה בזה הענין ובא בו לאו, והוא אמרו לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים. ובספרי לא תראה זו מצות לא תעשה ולהלן הוא אומר כי תפגע השב תשיבם זו מצות עשה. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בשני ממציעא.
ספר החינוך:
שלא נעלים עין מאבדת אחינו (ב"מ כו, ע"ב), אבל נקחה ונשיבה אליו, ועל זה נאמר: (דברים כב, ג) "לא תוכל להתעלם."
כל ענין המצוה כתוב במצות עשה שלו (מצוה תקלח) שבסדר זה.
קישורים:
מקורות נוספים:
