תקסו. מצוה להתקין מקום להפנות בו

ספר דברים כג:

י כִּי-תֵצֵא מַחֲנֶה עַל-אֹיְבֶיךָ…

יג וְיָד תִּהְיֶה לְךָ, מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְיָצָאתָ שָּׁמָּה חוּץ.

הקפדה יתרה על ניקיון המחנה במלחמה

ספר המצוות לרמב"ם מצוות עשה קצב:

הציווי שנצטווינו שבזמן שיצאו מחנותינו למלחמה נכין דרך מחוץ למחנה שבו יפנו, ולא יפנו בני אדם בכל מקום ובין האוהלים – כדרך שעושים האומות. והוא אמרו יתעלה: "ויד תהיה לך מחוץ למחנה וגו'" (שם כג, יג). ולשון ספרא: "אין יד אלא מקום, שנאמר: והנה מציב לו יד" (שמואל-א טו, יב). 

ריחוק מלכלוך מציל מבהמיות ומחזק את האמונה

ספר מורה נבוכים לרמב"ם (חלק שלישי פרק מא):

וממה שכלל אותו ספר זה, התקנת יד ויתד, כי ממטרות התורה הזו כפי שהודעתיך הטהרה וההתרחקות מן הלכלוכים והטנופים, ושלא יהא האדם כבהמות.

ויש עוד במצווה זו חיזוק אמונה אצל הלוחמים בפעולות אלו, כי השכינה שורה ביניהם, כמו שבאר בטעם הדבר (דברים כג, טו) כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ.

ושילב עניין אחר ואמר (שם) וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ, להזהיר ממה שידוע ממיני השחיתות בין החיילים במחנות אם ארכה שהייתם מחוץ לבתיהם, לפיכך ציוונו יתעלה על מעשים המעלים על הלב השראת השכינה בינינו, כדי שננצל מאותם המעשים. לכך אמר (שם) וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וגו'.
ואפילו בעל קרי נצטווה לצאת מן המחנה עד שיעריב שמשו, ואחר יבוא אל המחנה, כדי שיהא מושרש אצל כל אחד כי המחנה כמקדש ה', ואינו כמחנות הגויים לשחיתות ולפשע והזק הזולת ולקיחת רכושם ולא יותר, אלא מטרתנו אנו תיקון בני אדם לעבודת ה' וסדירות מצבנו.
וכבר הודעתיך שאני אתן טעמים רק לפשטי המקרא.

מן המחנה לומדים על ניקיון בערים

ספר מורה נבוכים לרמב"ם (חלק שלישי פרק מח):

ואומר, שכל מה שאסרה עלינו התורה מן המאכלות, כולן תזונתן גרועה, ואין במה שנאסר עלינו מה שיש לחשוב שאין בו נזק זולת החזיר והחלב.

ואין הדבר כן, כי החזיר לח יותר על המידה ורבים בו העודפים, ויותר מכן מאסתו התורה מחמת ריבוי טינופו ושהוא ניזון מטינופים, וכבר ידעת הקפדת התורה על ראיית הלכלוכים אפילו במדבר במחנה, כל שכן בתוך הערים.
ואילו היינו מגדלים חזירים למזון היו נעשים השווקים ואף הבתים מטונפים יותר מבית הכיסא, כמו שאתה רואה בארצות ה"פרנג" עתה. וכבר ידעת אמרם ז"ל פי חזיר כצואה עוברת דמי.

נקיות מביאה שבח לאומה ואת האדם לרוח הקודש

ספר החינוך:

שנצטוינו כשיצאו חילותינו למלחמה, שנכין וניחד לחיל מקום ידוע, שיהיה שם כל איש יוצא לעשות צרכיו, כדי שלא יעשו צרכיהם בכל מקום ובינות המלונות, כמו שיעשו האמות (סנהדרין קד ע"ב), ועל זה נאמר (דברים כג, יג) וְיָד תִּהְיֶה לְךָ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וגו', ולשון ספרי, אין יד אלא מקום, שנאמר (שמואל א טו, יב) וְהִנֵּה מַצִּיב לוֹ יָד.

משרשי המצוה. כענין שכתוב בפרשה "כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ…וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ וגו'", כלומר שנפשותן של ישראל דבקות בשכינה לעולם, וכל שכן במחנה שכלן נקיי הנפש, כי כל הירא מעברות שבידו כבר הלך לו ושב אל הבית, ונשארו הטובים אשר רוח אלהים שוכן בתוכם, וראוי להם לעמד בנקיות, כאשר ידוע ומפרסם, שהנקיות מדה מן המדות הטובות המביאה לידי רוח הקדש, וכדדרש רבי פנחס בן יאיר בפרק קמא דעבודה זרה (כ ע"ב), וגם יש בזה שבח לאמה כי יבואו אליהם מלאכי גוי ויראו מחניהם קדוש ונקי מכל טנוף.

דיני המצוה. כלולים בפשט הכתוב. ונוהגת בזמן הבית בזכרים, כי הם הנלחמים, לא הנקבות. והעובר על זה ולא התקין לו מקום מחוץ למחנה ולכלך מקום המחנות בטל עשה זה, וענשו גדול מאד שגורם לשכינה להסתלק ממחנה ישראל, וכמו שכתוב (דברים כג, טו) וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ, כלומר, בהיותכם בתוך הלכלוך תרחיקו עצמכם מן הטוב.

כבוד השכינה

רלב"ג תועלות (שם):

גם הרחיק הצואה מהמחנה הקדוש בדרך שלא תראה ערות דבר במקום הנכבד ההוא שהשם יתעלה מתהלך בקרבו ומפני זה צוה לכסות הצואה לנקיות ולכבוד השם יתעלה ולהסיר העפוש משם.


קישורים:

מצווה זו קשורה עם המצווה הבאה תקסז

מקורות נוספים:

הרב אליעזר יהודה וולדינברג. צביונו הרוחני של צבא ישראל, התורה והמדינה, קובץ ד' תשי"ב.

שתפו ברשתות החברתיות

יש לכם מה להוסיף בנושא? נשמח שתשלחו אלינו

מחבר: הרב אלירן זוהר
מחלקת תברואה בעיר הינו צורך אלמנטרי של שירותי ניקיון שכל התושבים צריכים. אמנם מה למחלקת תברואה ולקיום התורה וכיצד מחלקה חזקה ומתפקדת משפיעה על קיום התורה או להיפך?
מחבר: הרב אלירן זוהר
ההיגיינה היא חלק מחיי היומיום בעידן המודרני. היכן מצווה התורה שמירה על ניקיון והיגיינה? ומה ראו משרד החינוך לאמץ מצווה זו?
דילוג לתוכן