בית דין הגדול לערעורים בארץ ישראל כבר קיים למעלה ממאה שנה משנת תרע"ח (1918). היו מחכמי ישראל באותם הימים שהיו נגד הקמת בית דין כזה משום שהוא נוגד את ההלכה ואילו אחרים אמרו שרעיון זה תואם את ההלכה ואת ההשקפה היהודית.
עם הקמת הרבנות הראשית בשנת 1921 הוחלט על הקמתו של בית דין הגדול לערעורים על פסקי הדין של בתי הדין הרבניים האזוריים.
מהו תפקידו של בית הדין לערעורים והאם כל אחד רשאי לערער אליו? האם סמכותו לבטל פסקי דין של בתי דין אחרים?
הרב חיים דוד הלוי משנס מתניו וצולל לעובי הקורה לבאר האם משחר ההיסטוריה היהודית הייתה ישות כזו "בית דין לערעורים" בעם ישראל והאם הקמתו נוגדת את ההלכה. כמו כן, הרב עוסק בסמכותו ותפקידו של בית דין זה.
הרב חיים דוד הלוי כיהן כרבה של תל אביב בשנים תשל"ג – תשנ"ח (1973-1998). זוכה פרס ישראל לספרות תורנית ופרס הרב קוק. מחבר השו"ת "עשה לך רב" ועוד ספרים.
המאמר התפרסם בספרו "עשה לך רב", חלק ג', סימן מט-נ.
תקציר:
סימן מט:
- פתיחה.
- מברר האם היה קיים בית דין לערעורים בהיסטוריה היהודית.
- האם ניתן לכונן בית דין כזה.
סימן נ:
- סמכותו של בית הדין לערעורים.
- האם פסיקתו מבטלת פסק דין של בית דין אזורי.
- שלש משמעויות למושג "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות".
- הקלת עומס האחריות מעל הדיין הדן למראה עיניו.
- חובתו לפסוק לפי עומק הרגשתו והבנתו.
- אינו רשאי לפסוק עפ"י תקדים משפטי או הוראת בית דין הגדול לערעורים אם אינו משוכנע.
- מסקנה.
קישורים:
הרב חיים דוד הלוי באתר ויקיפדיה.
מקורות נוספים:
לקריאות והרחבות נוספות:
