מעמד הנכרי או אדם זר במדינה שאינה שלו היא שאלה וסוגיה אצל כל עמי הארץ. כל מדינה מתמודדת עם שאלת היחס כלפי זרים המגיעים במטרת התיישבות. שאלה זו מתחזקת עוד יותר בעם היהודי שהובדל והורחק בדרכים רבות ומגוונות משאר עמי הארץ שלא להתערבב עמם ולא להתמזג איתם. בבוא עם ישראל חזרה לארצו והקים מחדש את ריבונותו וממשלתו בארצו, ארץ ישראל, התעוררה השאלה בקרב מתיישבים רבים דתיים ואינם דתיים על היחס והזכויות שיהיו לגוים היושבים בקרבם בארץ ישראל.
לפניכם מאמר העוסק במעמד הנכרי במדינת ישראל על ידי הרב שאול ישראלי המבקש לחקור ולמתוח קוים לדמותה של מדינה ישראלית בעידן המודרני.
הרב שאול ישראלי, כיהן במשך חייו בכמה תפקידים: חבר מועצת הרבנות הראשית, דיין בבית הדין הרבני הגדול, ראש ישיבת מרכז הרב, נשיא מכון ארץ חמדה וחתן פרס ישראל למדעי היהדות.
המאמר התפרסם בקובץ ז-ח של התורה והמדינה ובספרו "עמוד הימיני", סימן יב.
תקציר:
- פתיחה
- רשות ישיבה לגוים בארץ ישראל מבאר שיטות הראשונים
- גדר גר תושב
- שיטת הרמב"ם ביד החזקה
- שיטת הראב"ד
- סיכום השיטות
- שיטת הרמב"ם בספר המצוות
- מכירת קרקע לנכרי
- חיוב קיום ז' מצוות לבני נוח
- בחירת נכרי לתפקידים ציבוריים
ישיבת גוים בארץ ישראל:
- לפי הרמב"ם ישנם שלשה זמנים לעניין חלות המצווה של "לא ישבו בארצך" –
- בזמן שהיובל נוהג וידם תקיפה, דהיינו שרוב ישראל בארץ ויש בכוחם להשתלט על כל הארץ, אז המצווה נוהגת ואין לתת לגוים לשבת בארץ ישראל בין שהם עובדי עבודה זרה ובין שאינם עובדי עבודה זרה ואפילו מקיימים ז' מצוות בני נוח. אולם אפשר לקבל מהם בתור גרי תושב.
- בזמן שיד ישראל תקיפה אולם אין היובל נוהג משום שאין רוב עם ישראל יושב בארץ, אסור להושיבם בינינו גם אם קיבלו עליהם ז' המצוות, כיון שאין אפשרות של קבלתם בתור גרי תושב.
- ובזמן שאין יד ישראל תקיפה להוציאם מכל הארץ, אעפ"י שידם תקיפה בחלק ממנה, או שאין רוב ישראל בארץ, אין קיימת מצווה זו כלל ומותר שגוים ישבו בארץ.
- לדעת הראב"ד, רש"י והרמב"ן –
- אין איסור ישיבה בארץ אלא לשבעה עמים שישבו פה בעת כניסת עם ישראל בימי יהושע. אמנם גם בהם במידה וקיבלו עליהם קיום ז' מצוות בני נוח יהיה מותר להניחם לשבת בארץ.
- בשאר אומות העולם אין איסור לתת להם ישיבה בארץ כלל.
- בזמננו נחשב שאנו נמצאים במצב "שאין יד ישראל תקיפה" הן מחשש שבהפעלת כוח תפרוץ מלחמה והן משום שאין רוב עם ישראל בארצו והן משום שלא כל ארץ ישראל בשליטת היהודים.
- לכן יש היתר בזמננו למכור ולהשכיר דירות בארץ ישראל לגוים כל שהם אינם עובדי עבודה זרה.
נתינת שררה וסמכות לגוים בארץ ישראל:
- ניתן לתת סמכות לנכרי להיות נבחר ציבור על ידי בחירות כפי שמבוצע כיום במדינה ואין זה שייך לאיסור נתינת שררה לנכרי אותו אסרה התורה. משום שתפקיד ציבורי על פי נוהלי המדינה הנו מוגבל לזמן קצוב ואינו עובר בירושה וגם אינו ניתן לאדם הנבחר בגדר של מתן זכויות אישיות כי אם נתינת כוח להיות באי כוח ושליח הציבור לפעול לטובת הציבור על כן אין בו דין השררה שדיברה עליה התורה.
קישורים:
הרב שאול ישראלי באתר ויקיפדיה.
מקורות נוספים:
הרב בן ציון מאיר חי עזיאל, "ישראל וגוי בדיני ממונות ונזיקין", תשי"ב (1952).
לקריאות והרחבות נוספות:
