עקירת עץ פרי היא אחת הסוגיות שנידונו בתורה ולאורך ההיסטוריה דנו חכמי ישראל באיסור וההיתר ההלכתי סביב סוגיית עקירת עצי מאכל ועצי סרק. סוגייה זו כיום קיבלה משנה חשיבות עם החזרה לארץ ישראל ופיתוח היישוב, החקלאות והשטחים הציבוריים הפתוחים בתוך הערים ומחוצה להם ברחבי הארץ. הקרקעות והשטחים נטועים בעצי פרי או עצי סרק לשימוש האדם הפרטי או לשימוש מסחרי וכמו כל דבר כמעט בעידן המודרני מדיי פעם מבקשים לעשות שינויים. זה יכול להיות בחצר הבית הפרטי בו האדם מבקש לעקור את עצי הפרי שנטע בתחילה ועתה לרצף את החצר, זה יכול להיות רצון להרחיב את בית הדירה ולבנות בחצר או להרחיב את העסק או בית הכנסת. לעקור עצים שבשדרה כדי להרחיב את הכביש, לשנות מטע עצים למטע ירקות או למכור את השטח החקלאי הנטוע לפיתוח ובנייה.
על מנת לתת מעט רקע לסוגיה מהכיוון ההלכתי נציג את המקור ואת מסקנת הדברים כפי שעולה מהתלמוד והפוסקים ובכך יוכל קורא לקבל מעט רקע לסוגייה ולעיין במאמר שלפניכם. סוגייה זו נובעת מהגבלה והיתר שנאמרו בתורה בזמן שעושים מצור על עיר:
יט כִּי-תָצוּר אֶל-עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא-תַשְׁחִית אֶת-עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר.
כ רַק עֵץ אֲשֶׁר-תֵּדַע כִּי-לֹא-עֵץ מַאֲכָל הוּא אֹתוֹ תַשְׁחִית וְכָרָתָּ וּבָנִיתָ מָצוֹר עַל-הָעִיר אֲשֶׁר-הִוא עֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה עַד רִדְתָּהּ.
דברים כ, יט-כ
סוגיה זו נדונה בכמה מקומות בתלמוד והורחבה בספרי ההלכה. בין ההיתרים של עקירת עץ פרי שנאמרו בתלמוד (בבא קמא צא ע"א):
א. אילן מאכל שמזיק אילנות אחרים.
ב. שמזיק בשדה אחרים.
ג. אילן שמכירת עצו שווה יותר משיווק פירותיו.
ד. אילן שהזקין והתוצרת מעטה ולא רווחית ביחס להשקעה והטרחה בתחזוקתו.
לאחר היתרים אלו שנאמרו בפירוש בתלמוד הוסיפו חכמי הראשונים והאחרונים (חכמי ימי הביניים) עוד היתרים כפי העולה מהבנת הדברים וכך נוספו התרים רבים לנדון זה:
ה. וכן אם היה צריך למקומו נראה דמותר (הרא"ש שם).
ו. ומזה התרתי לאחד שהיה לו קרקע עם אילנות לקוץ האילנות אע"פ שיש בהם פירות כדי לבנות בית דירה עליה (ס' טורי זהב, יורה דעה, סימן קטז ס"ק ו).
ז. אילן אפרסקים שעלה מאליו בחצירו ומאפיל עליו חלונו אם מותר לקצצו? פשוט שמותר. כל שהוא לצורכו מותר…ומכל מקום נראה שאם אפשר לו לתקן היזקו בקציצת קצת ענפיו המאפילים עליו לא יקצצו אע"פ שבהמשך השנים חוזרים וגדלים ויצטרך לחזור ולטרוח…ונראה לי גם מה שכתב הרא"ש להתיר לצורך מקום, רוצה לומר, שרוצה לבנות שם או לתקן לו במקומו דבר הנצרך לו. משא"כ להרחיב חצרו, ולצורך טיול ותוספת אור ורווח בעלמא לא אמר…(שו"ת חוות יאיר סימן קצה; וכן כתב בערוך השולחן יו"ד סי' קטז סעי' יג).
אילו רק מקצת הדיונים וההתרים שנדונו לאחר תקופת התלמוד והתוו דרך בפסיקה בנדון קציצת אילני מאכל.
הרב אברהם חפוטא יוצא במאמר שלפניכם לברר הסוגייה וללבן את הגדרות המצווה והאיסור. מבקש לענות על השאלה האם מותר לקצוץ אילן שגורם לצל וחושך (מאפיל), גורם צער מנשירת עלים וחסימת אוויר.
הרב אברהם חפוטא, כיהן כראש ישיבת הרמב"ם ובית יוסף בתל אביב.
המאמר התפרסם ב'נועם', שנתון לבירור בעיות בהלכה, ספר ח, תשכ"ה (1965).
תקציר:
- פתיחה.
- יסוד איסור עקירת אילן.
- איסור השחתה באילן ובשאר דברים.
- התייחסות לעמדה שיש סכנה בעקירת אילן מאכל.
- היתרים לעקירת אילן.
- קציצה ועקירת אילן לצורך מצווה.
- גיזום ענפים.
- גיזום על ידי אינו יהודי.
- מסקנה.
קישורים:
הרב אברהם חפוטא באתר ויקיפדיה.
'נועם' ספר ח' באתר hebrewbooks.
מצווה תקכט. שלא להשחית אילני מאכל.
מקורות נוספים:
פניני הלכה – עצי פרי ובל תשחית.
לקריאות והרחבות נוספות:
