קבלת גרים לעם ישראל מופיע על במת ההיסטוריה עוד מימי אברהם אבינו ועד היווצרותו של עם ישראל בימי משה. פעמים רבות מתייחסת התורה לייחס חיובי לגר ולאהוב אותו. אמנם לאחר עידן התנ"ך עם צלילה למקורות חז"ל אנו שומעים צללים שונים על היחס לגרים. מי שמתבונן במקורות אלו הללו להיות במבוכה וחוסר בהירות מהו הייחס לגרים בהשקפת היהדות. בימינו נושא הגיור נמצא בתוך קשת רחבה של דעות ומאתגר את עולם התורה.
המאמר שלפניכם אוסף לתוכו את הנשואים השונים בקבלת גרים מימי התנ"ך וימי התלמוד ומעצב את עמדת התורה בקבלת גרים. כותב המאמר הרב חיים דוד הלוי.
הרב חיים דוד הלוי כיהן כרבה של תל אביב בשנים תשל"ג – תשנ"ח (1973-1998). זוכה פרס ישראל לספרות תורנית ופרס הרב קוק. מחבר השו"ת "עשה לך רב" ועוד ספרים.
המאמר התפרסם בספרו "עשה לך רב", חלק ג', סימן כט.
תקציר:
- יחס תורת ה' לגרים.
- השקפות קיצוניות ביחס לגיור.
- קשים גרים לישראל.
- הקפדת שמירת מצוות של הגרים.
- יציאה לגלות לצורך גרים.
- הגיור בימי האבות.
- המרחיק רחוקים סופו לרחק קרובים.
- שייכותם של הגרים בטבעיות נשמתם לעם ישראל.
- גיור לפי ראות בית הדין.
- מניעי עזרא הסופר שלא לגייר.
- האם יש מצווה לקבל גרים.
- טיבם של הגרים.
- הגיור בימי בית שני.
- הגיור בתקופתנו.
- גרי צדק.
- נישואי תערובת.
- מזדהים עם המדינה.
- אי שמירת תורה ומצוות.
- גרים לימות המשיח.
קישורים:
הרב חיים דוד הלוי באתר ויקיפדיה.
הרב חיים דוד הלוי, אם יש מצווה בגיור, למה מקשים?", תשל"ו (1976).
מקורות נוספים:
הרב אליהו בקשי דורון, "גר קטן שמחה על הגיור", תש"נ (1990).
הרב אליהו בקשי דורון, "הליכי גיור בקטינים", תשמ"ב (1982).
הרב עובדיה יוסף, "ברית מילה לגרים בהרדמה או לא?", תשכ"ט (1969).
לקריאות והרחבות נוספות:
"הגיור בישראל: בין המצוי לרצוי", מכון שבות עם, תשס"ז (2007).
ד"ר אליהו סגל, "ברית מילה במשקפיים רפואיים", תשל"א (1971).
הרב יצחק אייזיק ליבס, "הטפת דם ברית לאינו יהודי הנימול", תש"ל (1970).
