לא פעם אנו מוצאים אנשי חינוך שנוקטים בשיטת שקר מטעמים חינוכיים כדי לבדוק או לנסות את החניכים. מדריכה פרסמה לוח מבחנים פיקטיבי, במשך כשבועיים מבחן יום יום…והתלמידות כעסו ומחו…ולאחר כמה שעות הודתה שפרמה את הלוח "כדי לראות איך הבנות מגיבות בשעת לחץ". שאל פלוני: "נניח שהמטרה אכן חינוכית האם מותר לשקר לשם כך?
גניבת דעת הנו מושג בהלכה האוסר לשנות את האמת מכפי שהיא אפילו כשהמטרה היא להשיג דבר טוב כתוצאה מכך. בספרות היהודית הוצגו דוגמאות שונות לכך וכך כותב הרמב"ם בספרו משנה תורה:
אסור לאדם להנהיג עצמו בדברי חלקות ופיתוי, ולא יהיה אחד בפה ואחד בלב אלא תוכו כברו והענין שבלב הוא הדבר שבפה. ואסור לגנוב דעת הבריות ואפילו דעת הנכרי. כיצד, לא ימכור לנכרי בשר נבילה במקום בשר שחוטה, ולא מנעל של מתה במקום מנעל של שחוטה, ולא יסרהב בחבירו שיאכל אצלו והוא יודע שאינו אוכל, ולא ירבה לו בתקרובת והוא יודע שאינו מקבל, ולא יפתח לו חביות שהוא צריך לפותחן למוכרן כדי לפתותו שבשביל כבודו פתח, וכן כל כיוצא בו ואפילו מלה אחת של פיתוי ושל גניבת דעת אסור אלא שפת אמת ורוח נכון ולב טהור מכל עמל והוות.
ממשנה תורה, הלכות דעות פ"ב הלכה ו
גם השולחן ערוך פסק כן להלכה:
אסור לרמות בני אדם במקח וממכר או לגנוב דעתם…, ואין לגנוב דעת הבריות בדברים, שמראה שעושה בשבילו ואינו עושה, אסור…
שולחן ערוך, חושן משפט סימן רכח
האם מעשה המדריכה דומה לגניבת דעת או לשקר שאסור למרות שכוונתה הייתה ללמוד על התלמידות שלה ולהכירן טוב יותר וגם ללמד אותן כיצד נכון לנהוג במצבי לחץ או אולי כיוון שכוונתה לטובה הרי שזה מותר. קראו מה השיב לו הרב חיים דוד הלוי על שאלתו האם שקר מטעמים חינוכיים מותר. מתוך דבריו ניתן ללמוד קווים מנחים לכל מי שעוסק בשדה החינוך, הפוליטיקה ובכלל בחיים.
הרב חיים דוד הלוי כיהן כרבה של תל אביב בשנים תשל"ג – תשנ"ח. זוכה פרס ישראל לספרות תורנית ופרס הרב קוק. מחבר השו"ת "עשה לך רב" ועוד ספרים.
המאמר התפרסם בספרו "עשה לך רב", חלק ד', סימן סב.
תקציר:
- פתיחה.
- חינוך בדרך שקר.
- מדוע משנים פני דרכי שלום.
גם במקום שהמטרה חינוכית וטובה, אין מחנכים בדרכי שקר.
קישורים:
הרב חיים דוד הלוי באתר ויקיפדיה.
מקורות נוספים:
הרב חיים דוד הלוי, "גניבת דעת בחינוך או פוליטיקה" תשמ"ב (1982).
לקריאות נוספות:
