תאריך לועזי מקורו בספירת הנוצרים ללידת האיש שייסד את דתם. ככל שהדת הנוצרית התפשטה בעולם ואומות העולם אימצו אותה כך ספירתם התפשטה וכיום היא הספירה הנפוצה ביותר בעולם. וביותר התחזקה ספירה זו עם העידן המודרני והקשרים הבינלאומיים שנוצרו בעקבות התפתחות המדע והטכנולוגיה בכדי שבכל מקום יהיה סנכרון מלא בין עמים שונים בסחר ובכלכלה.
עת החלו גם עם ישראל להשתמש בתאריך הן כיחידים והן כממשלה בתשתית רחבה כמשרדי הממשלה ומערכת החינוך החלו חכמי התורה לפשפש האם ראוי הדבר או שמא יש בנוהג זה צד איסור או סלידה משום הידמות לחוקי העמים. הרב חיים דוד הלוי נשאל האם אפשר לכתוב תאריך לועזי על מסמכים רשמיים או פרטיים.
הרב חיים דוד הלוי כיהן כרבה של תל אביב בשנים תשל"ג – תשנ"ח. זוכה פרס ישראל לספרות תורנית ופרס הרב קוק. מחבר השו"ת "עשה לך רב" ועוד ספרים.
המאמר התפרסם בספרו "עשה לך רב", חלק ו', סימן נה.
תקציר:
תשובה קצרה על כן אין תקציר.
- מותר להשתמש בתאריך לועזי ואין בשימושו כל איסור. לכן בכל מקום ששימוש בתאריך לועזי מיקל על התנהלות שוטפת ניתן להשתמש בו.
- במקום שאין צורך מיוחד טוב להימנע.
קישורים:
הרב חיים דוד הלוי באתר ויקיפדיה.
מקורות נוספים:
לקריאות והרחבות נוספות:
