אדם נקבר בחלקת קבר שלא שלו, האם מותר לפנות את המת לקבר אחר? שאלה שנתבקש הרב נחום שמריה שכטר להשיב עליה ולפסוק את הדין בעניינה. אחד הדברים שבני אדם מסדרים בחייהם לפני מותם זה קניית חלקת קבר. גם מי שלא הספיק או שלא הייתה לו אפשרות כלכלית לרכוש חלקת קבר והוא אזרח המדינה זכאי למימון הוצאות קבורה וחלקת קבר מאת הביטוח הלאומי כפי שמפורסם באתרם:
דמי קבורה משולמים לכיסוי הוצאות הקבורה והשירותים המקובלים בקשר לקבורה, עבור כל אדם שנפטר בישראל ונקבר בה, ועבור כל תושב/ת ישראל שנפטר מחוץ לישראל.
הביטוח הלאומי משלם את דמי הקבורה ישירות לחברה הקדישא ולכל גוף אחר שהורשה כדין לעסוק בקבורה, שחתמו על הסכם עם המוסד לביטוח לאומי בעניין זה.
לא ייגבה כל תשלום ממשפחת הנפטר בעד הקבורה והשירותים המקובלים בקשר לקבורה.
אתר הביטוח הלאומי
ברם, מה קורה אם אדם רכש חלקת קבר ולאחר זמן נמצא שקברו שם מישהו אחר? האם חלקת הקבר שייכת לאדם שרכש והיא נחשבת רשותו ועל כן יש בידו סמכות לפנות משם המת שקברו שלא ברשות או שמא רכישת הקרקע עבור קבורה יש לה מעמד שונה ואינה קניה מוחלטת המקנה את הקרקע לבעלים באופן מוחלט?
המאמר שלפניכם עוסק בשאלת יורשים שנתקלו בבעיה מעין זו: אדם זר נקבר בחלקת קבר שרכש אביהם והתעוררה השאלה האם מותר לפנותו או לא? וביקשו שהרב שכטר יחווה את דעתו ההלכתית.
הרב נחום שמריה שכטר היה רב בקריית יובל בירושלים. ולפנים אב"ד הראשי בעיר הושי והגליל ובעיר הבירה בוקרשט בבית הכנסת יבנה ברומניה. מחבר הספר "בית המדרש שם ועבר" על שמות בגיטין.
המאמר התפרסם ב'נועם', שנתון לבירור בעיות בהלכה, ספר ז, תשכ"ד (1964).
תקציר:
- פתיחה.
- דן האם ישנו חיוב לקנות חלקת קבר.
- דרכי קניין שונים בקרקע.
- הנקבר בגזל האם מותר לפנותו.
- הרחבת הדיון מספרי השו"ת.
- מסקנה.
קישורים:
'נועם' ספר ז' באתר hebrewbooks.
מקורות נוספים:
הרב חיים דוד הלוי, "פינוי המת מקבר לקבר", תש"מ (1980).
הרב שאול ישראלי, "אשתי תקבר לידי ולא ליד משפחתה", תש"ח (1958).
לקריאות והרחבות נוספות:
