העסקת טבח לא יהודי במסעדות כשרות אינה תופעה בלתי מצויה בארץ ישראל. לאור ההלכה היהודית מלבד שאסור ליהודי לאכול דבר שהתורה אסרה נוסף על זה אסרו חכמים לאכול מאכל שגוי בישל אפילו אם בידוע שהוא כשר. חכמים חששו משתי סיבות: א. סעודה מקרבת בין אנשים ויש חשש שיתחילו להיות חברים ומזה יגיעו לחתונה והתבוללות. ב. יש חשש שהגוי ייתן ליהודי לאכול דבר שאסור.
לאור זאת מתעוררת שאלה כיצד ניתן להעסיק אדם שאינו יהודי כטבח או שף במטבח של מסעדה כשרה?
ברם גם לתקנת חז"ל זו יש היתר שיש בו שתי דעות: דעה אחת אומרת שכאשר יהודי מדליק את האש לבישול אז יהיה מותר לתת לגוי לבשל ודעה שניה אומרת שלא מספיק רק להדליק את האש אלא צריך היהודי גם להניח את הסיר על האש (שולחן ערוך, חלק יורה דעה, סימן קיג). ובהתקיים תנאי זה יהיה מותר להעסיק טבח גוי במסעדה כשרה ואפילו לתת לו לבשל.
קראו את מאמרו של הרב חיים דוד הלוי על העסקת טבח לא יהודי במסעדות כשרות.
הרב חיים דוד הלוי כיהן כרבה של תל אביב בשנים תשל"ג – תשנ"ח (1973-1998). זוכה פרס ישראל לספרות תורנית ופרס הרב קוק. מחבר השו"ת "עשה לך רב" ועוד ספרים.
המאמר התפרסם בספרו "עשה לך רב", חלק ט, סימן יב.
תקציר:
- פתיחה.
- הצגת שתי הדעות בהלכה בהיתר בישול גוים.
- דברי הבן איש חי.
- בירור נאמנות טבח יהודי שאינו שומר תורה ומצוות.
- מסקנה.
- מעיקר הדין ניתן להעסיק טבחים שאינם יהודים גם במסעדות כשרות כאשר שומרים על כללי ההלכה.
- בשל תקלות רבות המצויות במסעדות, מלונות ושאר שירותי הסעדה כאשר אין השגחה צמודה יש קושי ליהודים בני עדות יוצאי ספרד לסמוך על העסקה והיתר זה.
- ישנה מורכבת בנתינת אמון אפילו בטבחים יהודים שאינם שומרים תורה ומצוות.
קישורים:
הרב חיים דוד הלוי באתר ויקיפדיה.
מקורות נוספים:
לקריאות והרחבות נוספות:
