כתב עברי מרובע החל לשוב לשימוש באופן מרובה יותר בעם ישראל בעיקר לאחר התעוררות חידוש השפה העברית. לאורך כל הדורות היו משתמשים בכתב זה רק לדברים של קדושה כספרות תורנית. ברוב תפוצות הגולה כאשר היו כותבים דברי חולין היו משתמשים בכתב בצורה אחרת (לדוגמה: רש"י, משיט"א, עגול) או בכתב המדינה.
לאחר שהחלו להשתמש בכתב המרובע גם לדברי חולין כעיתונים, שירה, ספרות וכדו' התעוררו חכמי ישראל לדון במהותו של הכתב והיתר שימושו לדברי חול שאין מקפידים בשימושם ובמקומות שמניחים או מכניסים אותם שיכולים לגרום לחילול וביזוי של הכתב.
קראו את מאמרו של הרב חיים דוד הלוי על מהותו של כתב עברי מרובע ושימושו לדברי חול.
הרב חיים דוד הלוי כיהן כרבה של תל אביב בשנים תשל"ג – תשנ"ח. זוכה פרס ישראל לספרות תורנית ופרס הרב קוק. מחבר השו"ת "עשה לך רב" ועוד ספרים.
המאמר התפרסם בספרו "עשה לך רב", חלק ה', סימן כו.
תקציר:
- פתיחה.
- דעת הרדב"ז
- מהותו וחשיבותו של כתב אשורי
- איסור הכנסת כתב מרובע למקומות טינוף.
- מסקנה
1. אילו עלה בידנו להיסב כל העיתונות ויתר כתבי החול לאותיות אחרות היינו צריכים לעשות כן.
2. אסור להכניס עיתונים וכל חומר מודפס באותיות אשוריות לכל מקום שאינו נקי כדין כל דבר שבקדושה.
קישורים:
הרב חיים דוד הלוי באתר ויקיפדיה.
מקורות נוספים:
לקריאות והרחבות נוספות:
